חצימזה
יום ב, 28.9.09, 21:37 
זו לא בדיוק ביקורת על פסטיבל חוצמזה 3, שהתקיים בסוף השבוע האחרון. קראתי לפוסט "חצימזה", כי בשל נסיבות אישיות פיספסתי את רוב היום הראשון והייתי רק בחצי מהפסטיבל, כך שאין לי רשמים מלאים ממנו. אבל באיזשהו מקום, הרגשתי שכל הפסטיבל היה קצת חצימזה. הקהל היה כמעט חצי מהצפי (המספרים הרשמיים מדברים על 1300 כרטיסים לעומת ה-1500 של הפעם הקודמת. העין שלי טוענת שהיו אפילו פחות. הצפי, בכל אופן, עמד על 2000-3000). הליינאפ, לפחות בחצי פסטיבל שאני ראיתי, היה חצי ממוחזר וכמעט שלא כלל שמות חדשים. מה שכן היה בו זה שמות גדולים – יהיו שיגידו שהפסטיבל כמעט היה חצי מיינסטרים (גם אם זה מיינסטרים "נחשב"). אבל מה שהכי הפריע לי – הפסטיבל לא כלל אפילו חצי מהשיאים של הפסטיבל הקודם.
ברור שאני משתמש כאן במילה "חצי" בהגזמה. חוצמזה עדיין היה אינדי, עדיין קידם את השוליים, עדיין הוציא מאות אנשים לחיק הטבע לשמוע מוזיקה, והוא עדיין יוזמה חשובה וחלוצית מאין כמוה. ואני שוב מסתייג – פיספסתי חלק גדול ממנו. אבל גם הרשמים ששמעתי מאנשים אחרים חיזקו את התחושה שמשהו שם לא היה מלהיב כמו בעבר.
זה מתחיל במוזיקה, כמובן: גם אסף אמדורסקי וגם כנסיית השכל הן בחירות טובות להופעת הדליין של מישהו שעבר מהשוליים למיינסטרים מבלי להתפשר על האמנות שלו. אבל הבחירה לשים את שניהם באותו ערב, ואפילו באותו פסטיבל, הפכה את זה לקצת יותר מידי מיינסטרים בשביל פסטיבל אינדי. כשנעם רותם צורף לרשימה ברגע האחרון (במקום אורן ברזילי שפרש), זה בכלל הגדיש את הסאה מבחינתי. וזו לא הייתה ההחלטה השנויה במחלוקת היחידה: The Aprons היא להקה מצויינת, אבל איך אפשר לפתוח עם הצמד המלנכולי הזה את הבוקר? יעל דקלבאום הגיעה בלי הלהקה שלה, שזה כבר מתקרב לסוג של הונאה – עם כל הכבוד, פה זה לא פולקל'ה. אורלי פרל, שהייתה אמורה להתארח באחת ההופעות, לא נצפתה בשטח. ואטליז, אחת הלהקות הטובות, האהובות והחשובות בסצינה, נאלצה לתת סט קצרצר שלא הספיק להתחמם בשל לוחות זמנים צפופים ופטפטת של הסולנית לי טריפון (כן, שוב).
גם מסביב למוזיקה הורגש הבדל. לי, כמוזיקאי, בלט משהו שאולי לא צרם כל כך לאחרים – הסאונדמן היה ממש לא נחמד לחלק מהאמנים המופיעים, ברמה של לגעור באמנים המופיעים תוך כדי הופעה כשהקהל יכול לשמוע אותו. מבחינת הווי, היו שהתלוננו על אוהל ההקרנה של "ניצה ולחם" שקצת חפר, בעיקר כשהוא רץ בלופ בלילה. כשנגמרו ההופעות חיפשתי במשך כשעה אוהל של ג'אמים ליליים והופעות אקוסטיות, כפי שהיה בשנה שעברה, עד שהתייאשתי. חבל, בפעם הקודמת זה היה כיף. ובתחום הקולינרי היה אומנם היצע גדול יותר ואפילו דיי טעים, אבל בניגוד לשנה שעברה, אז הוא הוגש בכלים רב פעמיים בתמורה לפיקדון, הפעם נעשה שימוש נרחב ומצער בכלים חד פעמיים. בתחום המרצ'נדייז, שוב חזרו על הטעות של מיקום דוכן הדיסקים רחוק מהבמה, ולא ראיתי בשום מקום חולצות של הפסטיבל.
מה בכל זאת היה שם? קודם כל, עם או בלי הליקויים והאכזבות הקטנות, דבר אחד נכח שם בענק – שאר רוח. רוח אלטרנטיבית שמגיעה מעומק הלב, מתוך רצון להראות שאפשר גם אחרת, שיש מקום בו אנו ושכמותנו יכולים להרים קהילה עם חוקים ומהות קצת שונים. זה תמיד מעורר השראה, ועל כך מגיע כל הפירגון שבעולם לאורי צור ותמר אפק, המארגנים.
ואז הייתה המוזיקה: הופעה מצויינת כתמיד של קרוסלה עם כמה שירים חדשים (?); הופעה מהוקצעת של אסף אמדורסקי ולהקתו, שאומנם חסרה את המינימליזם של ההופעה שלו בצמד, אבל עדיין סיפקה לי הזדמנות להיצמד לרמקולים (עם אטמי אוזניים כמובן), לעצום עיניים, ורק להרגיש את הבסים מרעידים לי את כל הגוף; היו אירוחים הדדיים (ומאולתרים?) של יעל דקלבאום והאחים רמירז, שעשו טוב על הלב; הופעה מסקרנת של ברמלאי המבולגנים, שחשפו אותי לפרסונת הבמה המרשימה\מגזימה של הסולן והקולגה גון בן ארי, וכללו שורות בלתי נשכחות כמו "עם מי צריך לשכב בעיר הזאת כדי לקבל זיון?" ו"אם אתה יורד לעם – לפחות תוריד ת'זבל" (בשיר ארסי שכוון לגלגל"צ); וכמובן, ההופעה המעולה של טרמפולינה (תומר יוסף ובנו הנדלר) שנעלה את הפסטיבל בתנודות סיסמוגרפיות קשות.
- צילום: עטר רפפורט | השלמת החולצה: פוטושופ
כמו כן נרשם שיפור במתחם עצמו: יותר שירותים, יותר פחים, יותר ברזיות. וברמה האישית – חולצת הבלוג שלבשתי קיבלה הרבה מבטים משעשעים (לבקשת כמה וכמה אנשים, אני אביא כמה חולצות כאלה למכירה באינדינגב), מבטים שרק התגברו כשההורים שלי הפתיעו ובאו לבקר לקראת סוף הפסטיבל, והעלו פלאים את ממוצע הגיל במקום.
בסופו של דבר היה חצי-פסטיבל נחמד. נטול שיאים אומנם, ומאכזב ביחס לקודמו, אבל אסור לשכוח שזה עדיין לא מעט. ולסיום, כמה הצעות לשיפור, לטובת הפסטיבלים הבאים:
- טיימינג – אין, אין, אין מקום לכל כך הרבה פסטיבלים בזמן כל כך קצר. מישהו היה צריך להיות ג'נטלמן ולהזיז כלאחר כבוד את הפסטיבל שלו למועד אחר.
- פרסום – אם אין לכם תקציב לפרסום, תבטלו את אחת ההופעות, תקטינו את המתחם, תצמצמו את האבטחה, תחסכו בתאורה או שתבטלו את הפסטיבל. הזוג שאיתו תפסתי טרמפ לפסטיבל גר בקיבוץ מורן הסמוך לפרוד, 6 דקות על השעון. הם מעולם לא שמעו על הפסטיבל. זה אבסורד.
- ליינאפ – יותר מידי מדבר טוב זה רע: יותר מידי הופעות קצרות זה מתיש, ויותר מידי מיינסטרים בפסטיבל אינדי פוגע בסקסאפיל.
- סביבה – פסטיבל בחיק הטבע גורר איתו בהכרח מודעות סביבתית. פחים לבקבוקי פלסטיק ושלטים נגד לכלוך זו התחלה טובה, אבל הם צריכים לבוא לצד כלים רב פעמיים.
- מרצ'נדייז – אם הכרטיסים בקושי מכסים את ההוצאות, הרי שמרצ'נדייז מוצלח וממוקם היטב יכול לעזור למאזן. והדוכנים צריכים להיות איפה שהאקשן – ליד הבמה, לא ליד האוכל.
ואיך היה לכם בפסטיבל?
תגיות: the aprons, אורי צור, אטליז, אסף אמדורסקי, בנו הנדלר, ברמלאי, גון בן ארי, האחים רמירז, חוצמזה, טרמפולינה, יעל דקלבאום, כנסיית השכל, לי טריפון, ניצה ולחם, נעם רותם, פרסום, קרוסלה, שיווק, תומר יוסף, תמר אפק
...ובאותו עניין:
- עזבו, לא מנשה - אז מה היה בפסטיבל יערות מנשה? בואו נתחיל במה שלא היה: קהל. אני שונא להגיד "אמרתי לכם". לא מכבר שיתפת...
- סיכומחוצמזה - (בטח שמתם לב שהפוסט על פסטיבל "חוצמזה 2" שהתקיים שבוע שעבר התעכב קצת. חלקכם גם בוודאי קלט שב"תרבות ...
- ישראל שוב כובשת, והפעם – את העולם - אליהו הנביא הבריז לנו גם בפסח הזה, אבל במקומו הגיע מישהו הרבה יותר חשוב: המשיח. הסיפורים שהגיעו אלי ...
- כולם בחוצמזה, חוצמאנובה - עכשיו כשפסטיבל "חוצמזה" הסתיים, וגם הפסטיבל שסביב הפסטיבל מתחיל לדעוך, אפשר כבר להגיד בקול רם את מה ...
- המדריך: איך להתעסק עם התקשורת? - אם יש משהו שיכול בבת אחת להפוך 15 איש בקהל ל-150, זה חשיפה תקשורתית. או שוחד. אבל נעזוב את האופציה ה...
הפסקול המושלם לפוסט: SADYLE-חצי חצי!
או לפחות לחצי הראשון שלו…
לדעתי אפרונס באו ממש טוב על הבוקר. דווקא Inhibitors שנתנו רוק כבד יותר על הבוקר הרגישו ממש לא במקום.
והפעם הפטפטת של לי טריפון, שאני מסכים לחלוטין בד"כ עם הביקורת, של "תשתקי כבר ותשירי",
הרי שהפעם הפטפטת שלה לא הייתה גורם עיקרי לקיצוץ בסטליסט שהרי כל להקה שהופיעה באותו יום נתנה סט קצרצר.
[בכל זאת קשה לתלות ויתור על חמישה שירים וחצי בשתיים~שלוש דקות שהיא גזלה לעצמה.]
ופספסת את כנסיית השכל שלטעמי נתנו את הופעת הפסטיבל ובהחלט הצדיקו לטעמי את נוכחותם.
דודקה התבדה (והיה מההופעה של אשכרה מתים)
הפסטיבל היה מה זה כיף!!
בלי מיליון אנשים וזבל
בלי רוח הביחד המעצבנת הזאת
המון אלכוהול
הופעות שמתחלפות כל רגע
קטן ולעינין כמו האינדי שאנחנו רגילים אליו
מי שבא הרוויח בגדול.
אשכרה היתה שלווה .
עכשיו נראה אם הליין אפ האגדי של הלם כרך ישחק לטובתו והאם באינדי נגב נבכה או נצחק עם המסות.
דודקה
בחוצמזה לא הייתי, סיפורי האימה על קוצים חודרי אוהלים הבריחו אותי. נתראה באינדינגב.
ואוף טופיק בנוגע לקרוסלה – פגשתי אותך אתמול בפיקסל נייט בלבונטין, אבל נדמה לי שנעלמת לפני שקרוסלה עלו. שני החימומים (הצרפתי והגרמני) היו חביבים למדי, גם אם לא מבריקים, וגם הסאונד היה סביר. איך שקרוסלה עלו לבמה הכל הפך לעיסת פידבק גיטרות שפשוט אי אפשר להאזין לה. כיוון שזאת הפעם הראשונה שאני רואה אותם על במה, החלטתי שחבל על האוזניים ועל הרושם הראשוני, וברחתי אחרי שיר אחד (לא הייתי היחיד). מישהו היה ויכול להסביר מה קרה שם? וזה אחרי כמה הופעות בלבונטין שהשאירו את הרושם שמצב הסאונד שם השתפר…
רשמים מהחוויה שלי בחוצמזה 3 כתבתי כאן :
http://beer-il.blogspot.com/2009/09/3.html
מסכים עם רוב ההערות.
אי אפשר לשים את הדוכנים קרוב לבמה, כי אז אי אפשר למכור בגלל הרעש. גם ככה היה לנו קרוב מידי במהלך ההופעות.
זה רק אני או שלי טריפון פשוט לא זמרת טובה ?
זה רק אני או שלי טריפון אוכלת בלי מלח את רוב הזמרות בארץ?
מה יש לך נגד נועם רותם? האלבום הנפלא שלו הוא בעיני אינדי לכל דבר. גם ההצלחה שלו היא גדולה במושגי אינדי ודי צנועה במושגי מיינסטרים.
מסכימה עם רוב ההערות. גם בפסטיבל הקודם נוכחתי שאנשים שגרו ביישובים הסמוכים לא היו מודעים לקיומו של הפסטיבל ושמעו עליו רק בדיעבד – זהו פספוס ענק, כי בעוד שורצי הסצנה כמונו יבחרו בין שלושת פסטיבלי האינדי המתקיימים החודש, מה גם שאנחנו קהל מכור מראש, הקהל באזור ישמח ללכת לכל אירוע שכזה שמתקיים קרוב לבית וזהו פוטנציאל אדיר להרחבת קהל האינדי בארץ.
היעדרו של "אוהל ההפתעות" של המופעים הקטנים חסר גם לי בלילה. נו, לפחות ניצלנו את הזמן לישון כמה שעות (למרות שניצה ולחם עשו הכל כדי למנוע זאת).
עוד תמונות ורשמים מהפסטיבל אצלי בבלוג: http://yael.haoneg.com/general/967
הערה מאוד מסוייגת לגבי ההופעה של קרוסלה:
לא הייתי, אבל אם הם הציבו את עצמם במרכז רחבת הקהל (כמו שהם עושים בד"כ) קשה להסיק מסקנות לגבי הסאונד בלבונטין – היות ו99% מההופעות נערכות (באופן לא מפתיע) על הבמה מאחורי הPA, איפה שקל לשלוט בפידבקים.
מדוע אתה משתומם על היעדר הקהל? אחרי הסבל הנפשי והמנטלי שגרם לנו הפסטיבל הכושל בשנה שעברה ,הלוקיישן המז ע ז ע ,החום הבלתי נסבל, היעדר מים זורמים,אווירה של מחנה קיץ בשקל ורבע והקוצים,דאם איט!!! עם כל הכבוד לאינדי. וזה לפני שהתחלתי לדבר על חבורת הזומבים שהסתובבו שם.תכנית החלל האוקראינית.אני קוראת להחרמת האירוע הלא מגניב הזה.אחרי לפסטיבל ערד!
זהו
זה מה שקורה לי בג'ט לג
ונא לא לצנזר לי את הפוסט כפי שאתה נוהג לעשות
לפיקסי – מסכים איך.
החרמתי השנה בגלל שנה שעברה.
אבל אני רוצה להיות כנה, היום אני יודע שהלכתי בגלל הסצינה האלטרנטיבית. היום אני יודע שזה כבר לא מספיק.
כשהקוצים היו קוצים. צריך מוזיקה .לא פסטיבלים, תפאורה וכל החגיגות שמסביב.
חברים, אני מבקש שלא להגיב בשמות של אנשים קיימים ומוכרים (לשם הבהרה, התגובה שמעלי לא נכתבה ע"י יהוא ירון). זה לא לעניין.
ומישהו שההודעות שלו נמחקות ויודע מי הוא מתבקש לסתום את הפה אם אין לו מה להגיד.
רוני כהן – אתה כותב בלוג על בירה ועד עכשיו שתקת?!
אמיתי סנדי – כבוד לארח אותך כאן. אני לא אומר שכל הדוכנים צריכים להיות ליד ההופעות. אבל דוכן דיסקים צריך להיות ליד הקהל. אתה שומע משהו שאתה אוהב, ומיד קונה את הדיסק ונשאר מול הבמה. זה אינטואיטיבי, ואני שם כסף שזה יגביר מכירות (יהיה מעניין להשוות את אחוזי המכירות בין חוצמיזה לאינדינגב, שם הדוכן באמת עמד בקצה רחבת ההופעות). אגב כסף, אני מקווה שאתה מתפרנס יפה מהקומיקס שההורים שלי קנו ממך… 🙂
מוטי – אין לי שום דבר נגד נעם רותם. גם אין לי משהו מיוחד בעדו. הוא סתם לא עושה לי את זה רוב הזמן, אבל לא זה העניין. חלק מהפואנטה בפסטיבלי אינדי זה לחשוף את הקהל לדברים חדשים. בפסטיבל הזה מינון הדברים המוכרים, ובמקרה של רותם\אמדורסקי\כנסיית השכל המוכרים לעייפה, היה גבוה מידי לטעמי.
יעל – תמונות מעולות!
מה זה פה? רפובליקת בננות?
בהתחשב בעובדה שישבתי עכשיו שבועיים וחצי במקומות הכי יפים בארה"ב והתבאסתי חצי מהזמן מזה שאני מפספסת את חוצמזה (באמת. תשאלו את שותפי המסכנים לטיול!)
נשמע שהיה…. פחות טוב.
מקווה שהאינדינגב יפצה את כולם.
מה שכן-
נא להביא מספיק חולצות. (אדיר!)
אני רוצה אחת!
(זהו. חזרתי.)
היי אור – כיף לפגוש אותך פה!
[…] "חוצמזה זה פסטיבל נורא רגיש", טברסקי יורה חץ לפסטיבל הקודם, שלא אירח הופעות Pאנק, "הם נורא מפחדים על הציוד […]
אני כותב בתור מאוכזב.
לא בגלל שהיו הופעות כאלה או אחרות ולא בגלל הדוכנים
פשוט כי לא הייתי..ולמה..כי לא היה פירסום.
אני גר כרגע ליד כפר סבא ומגיע בערך פעם בשבוע לפעמים פעמיים להופעה בת"א ותמיד להופעות אינדי. אני מכיר את חלק גדול מההרכבים שפועלים ומחפש דברים חדשים.
הייתי בחוצמיזה ה2 נהנתי מאוד וכבר מתחילת הקיץ גיששתי מדי פעם באתרי המוזיקה השונים וגם בנסיונות נואשים פשוט לכתוב חוצמיזה בגוגל ולחפש כתבה או עמוד עדכני שהוא לא דיווח על הפסטיבל של שנה שעברה.
לא מצאתי וכך קרה שהפסטיבל היתחמק לי מבין העצבעות, אי שם בין חוסר תשומת לב לחוסר פירסום.בקיצור לתלות פוסטר בפלורנטין זה לא פירסום(אם בכלל עשו את זה).
חבל…למזלי ראיתי את הפירסום של אינדי נגב (שהפעילו בחוצמיזה שנה שעברה את אוהל הג'אם אם אני לא טועה וכול הלילה הייתי עם הג'מבה)נסעתי עם חברים ונהנתי מאוד.
יש לציין שחוצמיזה היה פסטיבל נהדר וחבל שאין פרסום כלל (גם לקהל שמחפש קשה למצוא) אני ממליץ לפתוח אתר שמתעדכן ולדחוף קצת פירסום לעכבר העיר כמו שאינדינגב עשו.
אני הרגשתי שבכול מקום מדברים עליו ובאמת התהודה היתה גדולה.
ד"ש לסופרמן