►
◄

דיה אשכרה חיה באטליז עם אינגה

עוד מקבץ סקירות קצרות על הופעות טובות שראיתי לאחרונה ושמות ששווה לשים לב אליהם.
והפעם בתוכנית: "חיה מילר", "אשכרה מתים", "אטליז", דיה רז ו"אינגה דינגו".
השורה התחתונה: מה שיש לי להגיד על האינדי הישראלי זה 'יאמי!'

איזה כיף זה לראות משהו צומח לך מול העיניים. בכל פעם שאני רואה הופעה של חיה מילר, אני רואה להקה טובה יותר, מגובשת יותר, מהודקת יותר. אני לא יודע מה הם עושים, אבל שימשיכו עם זה. ההגשה היבשה והצרודה של קוסטה קפלן הייתה מדוייקת ומצמררת, וידידי סתיו בן שחר המתופף, שאני מכיר עוד מימיו בתזמורת הטרופית של איליאן פנסנסוי, נתן לא פחות מאשר את הופעתו הטובה ביותר עד כה. בפעם הקודמת, כשהגדרתי אותם כ"רוק תוכחה מונוטוני", המשפט הזה הופיע אחר כך על הפלייר שלהם. נראה אם לפלייר הבא הם יאמצו גם את המשפט הזה: זה מדהים בעיני שבסצינה כל כך קטנה אפשר לראות כל כך הרבה יוצרים שלוקחים את טום ווייטס לטיול בפלורנטין. להזכירכם, "חיה מילר" יחממו את יהוא ירון ביום שני, ולא רק שזו הופעת חובה, אתם גם יכולים לזכות בכרטיסים חינם!

"חיה מילר" בהופעת חצות באוזןבר, 5.3.09

———————————-

אשכרה שיניתי את דעתיזה היה מהאירועים האלה שבכלל לא הייתי אמור להיות בהם, אבל מרגע שנגררתי לשם בטעות, ממש לא רציתי לעזוב. מצאתי את עצמי במסיבה הזויה של סטודנטים בבצלאל, אבל החלל המוזר שבו היא נערכה (בלופטים הפסיכיים של ענק הריהוט קסטיאל), האנשים יוצאי הדופן שפגשתי שם, וכמובן המוזיקה, גרמו לי להישאר. וכיאה לבית ספר ירושלמי, גם הלהקה הייתה ירושלמית. ראיתי בעבר את "אשכרה מתים" נטולי המייספייס וקצת זילזלתי בהם. אח"כ קצת התחרטתי על זה. עכשיו אני לגמרי לוקח את זה בחזרה. "אשכרה מתים" להקה מגניבה לגמרי. קצת לא ברור לרגע עד כמה מדובר בחיקוי של קלישאת ה"אני-עושה-רוקנרול-אז-אני- שם-זין-על-כולכם" ועד כמה זה הדבר האמיתי. אולי אני תמים, אבל לי רייסקינדר וחבריו הרגישו כמו הדבר האמיתי. אפילו השיר שכל כך עיצבן אותי בפעם הקודמת, שכולל את שורת הקאלט "מה שיש לי להגיד על השואה זה 'יאמי!'", פתאום נשמע לי כמו בעיטה נחוצה מאוד בתחת.

"אשכרה מתים" בקסטיאל, 7.3.09

———————————-

פעם, לפני שנים,  ניב הדס כתב בעכבר העיר שאטליז היא "הלהקה הכי טובה בעיר שאתם לא מכירים". עברו כמה שנים. עכשיו הם סתם הלהקה הכי טובה בעיר. מדהים עד כמה הם טובים גם בהופעות מוזרות ולא שגרתיות, כמו ההופעה הזו שהם קיימו אחרי פורים. כל אחד היה מחופש לתפקיד הסימלי שלו בלהקה – גיא בן שטרית התחפש כראוי להיטלר, לי טריפון הייתה מלאך, נסיך הסצינה עמית ארז התחפש, נדמה לי, לנסיך, והבסיסט החדש והכובש הדר גרין התחפש לאדם שפלן. הגיטריסט אור בהיר חלה בדלקת פרקים ולא ניגן, והסתפק בלעודד אותם מהקהל ובלהביא להם צ'ייסרים. אייל תלמודי התארח על סקסופון כדי לפצות במעט על הגיטרה החסרה. לי התבדחה: "מזמן אמרתי לגיא שזה הכל בראש שלו ושלא צריך מיליון גיטריסטים בשביל הלהקה הזאת". אבל גם כשעמית לקח על עצמו בגבורה את אחד הסולואים המטורפים (והוכיח שוב שהוא חייב לנגן יותר סולואים), ניתן היה לשים לב שאור חסר. בסוף ההופעה היו מספיק מחיאות כפיים מצד הקהל לשני הדרנים, אבל "אטליז" הסתפקו באחד. חבל, היה טעם של עוד. בכל מקרה, היה נעים להיזכר שכל הופעה של אטליז היא תענוג צרוף.

"אטליז" בבארבי, 11.3.09

———————————-

אמאל'ה. מי זה החתיך עם החולצת אליס אין צ'יינס?את דיה רז הכרתי בנסיבות מוזרות. שנינו היינו ניצבים בפרק של העונה השנייה של "אמאל'ה". שיחקנו חבר'ה בג'אם סשן של סטלנים, וזה אמר בעיקר לשתות בירה, להעביר אחד לשני בוטנים, ולנגן 4 אקורדים על גיטרה במשך שעתיים. מאז הזמנו האחד את השני להופעות, וזה אף פעם לא הסתדר. אבל הנה, תמיד יש פעם ראשונה. הטקסטים של דיה מאוד מרוכזים בעצמה ובדכאון תל אביבי אופייני – "אין פה איש מלבדי וגם אם היה הוא היה מרגיש בחסרוני", ו"אולי אסע לחופשה בלעדי" (וזה עוד רק בשני השירים הראשונים!). יהיו שיאהבו את זה ויהיו שיעקמו פרצופם. מבחינתי זה הכל עניין של הגשה – גם הטקסט הכי שחוק בעולם יכול לרגש אם מגישים אותו נכון. ודיה מגישה יפה. בנוסף היא מגובה במלודיות לא רעות, בקול מעניין (אם כי לא מספיק יציב ובטוח בעצמו), בקסם אישי וגם בגיטריסט מפתיע – במקום הלהקה הרגילה שלה, שכוללת בין השאר את רם אוריון ודפנה קינן, הבסיסט דן זייתון קפץ למושב הקדמי והפליא בשילובים חכמים בין תפקידי בס לבין תפקידי גיטרה. אני מקווה לראות אותה שוב בהרכב מלא.

דיה רז בסלון ברלין, 13.3.09

———————————-

כבר כתבתי שהם מעולים. אני אכתוב את זה שוב: הם מעולים. ואם לחזור על הקלישאה שציטטתי בקשר ל"אטליז", "אינגה דינגו" הם כנראה הלהקה הכי טובה שאתה לא מכירים. והנה אני סוגר מעגל גם עם הביקורת על "חיה מילר": פשוט תדמיינו את טום ווייטס מנהיג את הרזידנטס ומבקש מהם לנגן כמו מיסטר באנגל. אין דברים כאלה. שלא תעזו לפספס את ההופעה הבאה.

"אינגה דינגו" בסבליים, 18.3.09

תגיות: , , , , , , , , , , , , , ,

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין: