דיה אשכרה חיה באטליז עם אינגה
יום ו, 20.3.09, 16:18 
עוד מקבץ סקירות קצרות על הופעות טובות שראיתי לאחרונה ושמות ששווה לשים לב אליהם.
והפעם בתוכנית: "חיה מילר", "אשכרה מתים", "אטליז", דיה רז ו"אינגה דינגו".
השורה התחתונה: מה שיש לי להגיד על האינדי הישראלי זה 'יאמי!'
איזה כיף זה לראות משהו צומח לך מול העיניים. בכל פעם שאני רואה הופעה של חיה מילר, אני רואה להקה טובה יותר, מגובשת יותר, מהודקת יותר. אני לא יודע מה הם עושים, אבל שימשיכו עם זה. ההגשה היבשה והצרודה של קוסטה קפלן הייתה מדוייקת ומצמררת, וידידי סתיו בן שחר המתופף, שאני מכיר עוד מימיו בתזמורת הטרופית של איליאן פנסנסוי, נתן לא פחות מאשר את הופעתו הטובה ביותר עד כה. בפעם הקודמת, כשהגדרתי אותם כ"רוק תוכחה מונוטוני", המשפט הזה הופיע אחר כך על הפלייר שלהם. נראה אם לפלייר הבא הם יאמצו גם את המשפט הזה: זה מדהים בעיני שבסצינה כל כך קטנה אפשר לראות כל כך הרבה יוצרים שלוקחים את טום ווייטס לטיול בפלורנטין. להזכירכם, "חיה מילר" יחממו את יהוא ירון ביום שני, ולא רק שזו הופעת חובה, אתם גם יכולים לזכות בכרטיסים חינם!
"חיה מילר" בהופעת חצות באוזןבר, 5.3.09
———————————-
זה היה מהאירועים האלה שבכלל לא הייתי אמור להיות בהם, אבל מרגע שנגררתי לשם בטעות, ממש לא רציתי לעזוב. מצאתי את עצמי במסיבה הזויה של סטודנטים בבצלאל, אבל החלל המוזר שבו היא נערכה (בלופטים הפסיכיים של ענק הריהוט קסטיאל), האנשים יוצאי הדופן שפגשתי שם, וכמובן המוזיקה, גרמו לי להישאר. וכיאה לבית ספר ירושלמי, גם הלהקה הייתה ירושלמית. ראיתי בעבר את "אשכרה מתים" נטולי המייספייס וקצת זילזלתי בהם. אח"כ קצת התחרטתי על זה. עכשיו אני לגמרי לוקח את זה בחזרה. "אשכרה מתים" להקה מגניבה לגמרי. קצת לא ברור לרגע עד כמה מדובר בחיקוי של קלישאת ה"אני-עושה-רוקנרול-אז-אני- שם-זין-על-כולכם" ועד כמה זה הדבר האמיתי. אולי אני תמים, אבל לי רייסקינדר וחבריו הרגישו כמו הדבר האמיתי. אפילו השיר שכל כך עיצבן אותי בפעם הקודמת, שכולל את שורת הקאלט "מה שיש לי להגיד על השואה זה 'יאמי!'", פתאום נשמע לי כמו בעיטה נחוצה מאוד בתחת.
"אשכרה מתים" בקסטיאל, 7.3.09
———————————-
פעם, לפני שנים, ניב הדס כתב בעכבר העיר שאטליז היא "הלהקה הכי טובה בעיר שאתם לא מכירים". עברו כמה שנים. עכשיו הם סתם הלהקה הכי טובה בעיר. מדהים עד כמה הם טובים גם בהופעות מוזרות ולא שגרתיות, כמו ההופעה הזו שהם קיימו אחרי פורים. כל אחד היה מחופש לתפקיד הסימלי שלו בלהקה – גיא בן שטרית התחפש כראוי להיטלר, לי טריפון הייתה מלאך, נסיך הסצינה עמית ארז התחפש, נדמה לי, לנסיך, והבסיסט החדש והכובש הדר גרין התחפש לאדם שפלן. הגיטריסט אור בהיר חלה בדלקת פרקים ולא ניגן, והסתפק בלעודד אותם מהקהל ובלהביא להם צ'ייסרים. אייל תלמודי התארח על סקסופון כדי לפצות במעט על הגיטרה החסרה. לי התבדחה: "מזמן אמרתי לגיא שזה הכל בראש שלו ושלא צריך מיליון גיטריסטים בשביל הלהקה הזאת". אבל גם כשעמית לקח על עצמו בגבורה את אחד הסולואים המטורפים (והוכיח שוב שהוא חייב לנגן יותר סולואים), ניתן היה לשים לב שאור חסר. בסוף ההופעה היו מספיק מחיאות כפיים מצד הקהל לשני הדרנים, אבל "אטליז" הסתפקו באחד. חבל, היה טעם של עוד. בכל מקרה, היה נעים להיזכר שכל הופעה של אטליז היא תענוג צרוף.
"אטליז" בבארבי, 11.3.09
———————————-
את דיה רז הכרתי בנסיבות מוזרות. שנינו היינו ניצבים בפרק של העונה השנייה של "אמאל'ה". שיחקנו חבר'ה בג'אם סשן של סטלנים, וזה אמר בעיקר לשתות בירה, להעביר אחד לשני בוטנים, ולנגן 4 אקורדים על גיטרה במשך שעתיים. מאז הזמנו האחד את השני להופעות, וזה אף פעם לא הסתדר. אבל הנה, תמיד יש פעם ראשונה. הטקסטים של דיה מאוד מרוכזים בעצמה ובדכאון תל אביבי אופייני – "אין פה איש מלבדי וגם אם היה הוא היה מרגיש בחסרוני", ו"אולי אסע לחופשה בלעדי" (וזה עוד רק בשני השירים הראשונים!). יהיו שיאהבו את זה ויהיו שיעקמו פרצופם. מבחינתי זה הכל עניין של הגשה – גם הטקסט הכי שחוק בעולם יכול לרגש אם מגישים אותו נכון. ודיה מגישה יפה. בנוסף היא מגובה במלודיות לא רעות, בקול מעניין (אם כי לא מספיק יציב ובטוח בעצמו), בקסם אישי וגם בגיטריסט מפתיע – במקום הלהקה הרגילה שלה, שכוללת בין השאר את רם אוריון ודפנה קינן, הבסיסט דן זייתון קפץ למושב הקדמי והפליא בשילובים חכמים בין תפקידי בס לבין תפקידי גיטרה. אני מקווה לראות אותה שוב בהרכב מלא.
דיה רז בסלון ברלין, 13.3.09
———————————-
כבר כתבתי שהם מעולים. אני אכתוב את זה שוב: הם מעולים. ואם לחזור על הקלישאה שציטטתי בקשר ל"אטליז", "אינגה דינגו" הם כנראה הלהקה הכי טובה שאתה לא מכירים. והנה אני סוגר מעגל גם עם הביקורת על "חיה מילר": פשוט תדמיינו את טום ווייטס מנהיג את הרזידנטס ומבקש מהם לנגן כמו מיסטר באנגל. אין דברים כאלה. שלא תעזו לפספס את ההופעה הבאה.
"אינגה דינגו" בסבליים, 18.3.09
תגיות: אור בהיר, אטליז, אינגה דינגו, אשכרה מתים, גיא בן שטרית, דיה רז, דן זייתון, הדר גרין, חיה מילר, טום ווייטס, לי טריפון, סתיו בן שחר, עמית ארז, קוסטה קפלן, רייסקינדר
...ובאותו עניין:
- בין השורות 11.4.09 - ערוץ 24 ממשיך ביחסי האהבה-שנאה שלו עם האינדי הישראלי, פרוייקט אינדי בוואלה, "אטליז" מקבצים נדבות בבר...
- אינדינגב 2009 – לייב בלוגינג - עדכון: עכשיו גם עם תמונות! אם הכל דופק כמו שצריך והטרמפ שלי לא הבריז לי, ברגעים אלו אני אמור לצאת לפ...
- ימין ושמאל, רק רוק אנד רול - מרחבים. אדמה. שמיים. 3 עצים. מאות אוהלים. הרבה יותר מידי שוטרים. 2 במות. לפחות 2500 צעירים. יותר מ-4...
- אינדינגב 2009 – דד טיירד בלוגינג - קיצור תולדות פסטיבלי 2009: יערות מנשה לא הביא קהל ואג'נדה. חוצמזה 3 היה מעט חיוור ומיינסטרימי. הלם כ...
- בין השורות 3.7.09 - רסס, שינוי כתובת ושאר עניינים טכניים איה זהבי פייגלין וכוכב נולד כבר לא תפתחו תרבות מעריב של היום. ...
אני מתחילה לחשוב שאתה משתמש ב"טום ווייטס" בתור מילה נרדפת ל"סבבה". אחי מה המצב? טום ווייטס! איך היתה השווארמה? טום ווייטס!
אולי זה יתפוס.
טוב, את אשכרה ראיתי ממש לא מתים במחוגה בשבת שעברה ביומולדת לצימר, לדעתי פורטיס צריך לאמץ אותם כלהקת חימום שלו…את דיה גם ראיתי בסלון, (הצטערתי שלא הבאתי וידיאו קמרה איתי) איפה אתה עמדת לזרבוי?…ודינגו (זה לא שם של כלב אוסטרלי?…) גם טחנו לי בראש כשאתה דפקת שני חצאי קלסברג וקערת צ'יפס….לי זה עלה יותר…מה גם שהמשכתי משם לבארבי להספיק להיפרד ממלכה באיה לפני הנסיעה לגולה
אז מי זה באמת החתיך עם חולצת האליס אין צ'יינס באימלה?
יובל, קרלסברג?! לעולם לא. וויינשטפן.
ומה חשבת על ההופעות?
טוב, אפתח הודעה הודעה משוקצת ומיזנטרופית בציטוט משוקץ ומיזנטרופי ואומר- אינגה דינגו, אני לא מאמין להם.
לאינגה דינגו יש את כל מה שצריך, יש להם קצב טוב, מלודיות מתוקות, גיטריסט מעולה עם סאונד של שמן לוהט ואפילו שם מוצלח. הכל צועק מר' בנגל ועוד עם מדבקת ג'אפה לתפארת מדינת ישראל, רק חבל שהם שקר. אינגה דינגו הם לא הגאון המטורף סטייל מייק פאטון או גיא בן שטרית שמצליח לתת ברק לשילוב בלתי אפשרי של סגנונת ומקצבים, הם סתם להקת פרוג עם יחצ"ן היפר-אקטיבי. אתם מבינים, קוראים יקרים? אינגה דינגו הם כמו הילדים באייקון עם השיער השמנוני וחולצות של אופת', כמו הייטקטיסט בבומבמלה, כמו ספיידרמן- גיקים בתחפושת.
נ.ב
למען הסר ספק: אני לא אותו יובל משתי הודעות למעלה.
דיי כבר עם כל היובלים האלה@!!!יובליובליובל
נדב,תעיף יובל אחד מהבלוג זה משגע לי את השכל.
דבר שני-גיקים בתחפושת זו הבעיה שלך ?
לי זה דווקא נשמע להיט (לצערי פספסתי אותם באותו ערב),חוצמזה שמוסיקאים הם סוג דפוק של חננות כך או כך.
שמע טחיהו, אין לי בעייה לא עם גיקים וגם לא עם תחפושות, למעשה פורים זה החג האהוב עליי ורוב חבריי הם גיקים (חלקם בתחפושות). הבעייה שלי היא עם מוסיקה בתחפושת. מוסיקה שאומרת משהו אחד, אבל כופים עליה מדיום אחר, או שבעצם לא אומרת כלום.
באינגה דינגו לא ראיתיי אש ולא טירוף, מקסימום ראיתי אסטתיקה והרבה מקצוענות, אם זה נחשב בעיניך מוסיקה טובה אז לבריאות.
אחלה ביקורות. איטליז באמת היו מעולים, ולמען האמת לא מאוד הפריע לי שאור בהיר היה חסר. מה שכן, לא ממש ידעתי איך לאכול את התחפושת של גיא בן שטרית. אני משוכנע שזה משהו שהוא תמיד רצה לעשות במסגרת אינפקציה ופשוט לא יצא.
בכל מקרה, הביקורות שלך ממש עשו לי חשק, מזל שאני אראה את חיה מילר ביום שני.
אני מקווה שאתה מתכוון לכתוב על מה שהיה אתמול בפטיפון, כי אני לא יודע מה איתך, אבל זה היה אחד הימים הכי מהנים ומטורפים שהיו לי לאחרונה.
בכל מקרה,
שיהיה לכולם יום טום וויטס.
נ.ב.
אני יובליובליובל, אל תבלבלו אותי עם יובל או עם יובל.
אינגה דינגו זה הדבר האמיתי חבר…
אין דברים כאלה.