מזל טוב, תל אביב?
יום א, 5.4.09, 12:42 
חשבתי שאני אצליח שלא להתייחס לזה, כי אני משתדל שלא להיכנס כאן לפוליטיקה כשאין לה קשר ברור למוזיקה. אבל לצערי יש קשר.
בטח שמתם לב שאירועי פתיחת חגיגות ה-100 של עיריית תל אביב, עם הופעות של ברי סחרוף, "מוניקה סקס", שלמה גרוניך, מתי כספי, מירי מסיקה ועוד, לא הוזכרו בלוח ההמלצות של הבלוג. זה אומנם לא אינדי, אבל על פניו זה אירוע גדול וחשוב שקשה להתעלם ממנו. וזה אכן קשה – עובדה שאני כותב על זה למרות שהתכוונתי פשוט לעזוב את זה.
לא כל מוזיקאי צריך להיות בעל מודעות פוליטית. אבל מאחר ומדובר בדמויות מפורסמות ומעוררות הזדהות, מוזיקאי שאין לו מודעות פוליטית מתבקש להיות הגון וגם לא להופיע באירועים בעלי צביון פוליטי. והחגיגות של תל אביב הן אירוע פוליטי לכל דבר ועניין, בדיוק כפי שחגיגת יום הולדת לארקדי גאידמק זה אירוע פוליטי ולא סתם עוד מסיבה. ומנגד, מוזיקאי שיש לו מודעות פוליטית מינימלית וקרא עיתון או שניים בחודשים האחרונים פשוט אמור כבר לדעת שיש בהופעה הזו טעם לפגם.
תל אביב חוגגת 100 שנים להיווסדה. זה מאורע חשוב. זה מאורע היסטורי. זה מאורע שראוי לחגוג אותו, ואפילו ראוי לחגוג אותו בגדול. אבל זה לא מאורע שראוי להשקיע בו 45 מיליון ש"ח בזמן שתקציב החינוך העירוני מקוצץ ב-20 מיליון ש"ח (העירייה, יש לציין, טוענת שלמרות הקיצוץ התקציב בכלל גדל). וזה לא מוסרי ש-4 מיליון ש"ח מתוכם יתבזבזו רק על ערב ההופעות שהיה אתמול בכיכר, כשאנו נמצאים בתקופת מיתון. אני בטוח שהמופע היה מרשים, ואני מאמין שהוא היה גם מרגש ומיוחד. אבל אני לא יכול להימנע מהמחשבה שאפשר היה לעשות אותו, כמו את כל חגיגות ה-100, עם קצת יותר רגישות. ובדיוק בגלל זה אני חושב שאותם אמנים, שאת חלקם אני באמת מעריך, עשו טעות. הם נתנו את שמם הטוב למען עוול מוסרי.
רק תארו לעצמכם מה היה קורה לו אמן בסדר הגודל של ברי סחרוף היה מוציא הודעה לעיתונות בזו הלשון:
"עיריית תל אביב פנתה אלי בבקשה להופיע בחגיגות ה-100. הוצע לי סכום של 40,000 ש"ח תמורת 4 דקות הופעה. הודעתי בתגובה שאני חושב שבהתחשב במצב הכלכלי זה מעשה לא ראוי, ושבמידה ותקציב חגיגות ה-100 כולו יקוצץ באופן משמעותי, אשמח להופיע באירוע גם תמורת 15,000 ש"ח".
ואז תחשבו מה היה קורה לו גם מירי מסיקה הייתה מוציאה הודעה שאומרת:
"הרגשתי שאני לא אוכל לישון בלילה בידיעה שה-40,000 ש"ח האלה שהציעו לי מהעירייה הם בדיוק הסכום שקוצץ מתקציב מרכזי המוזיקה במתנסי"ם ובמרכזים הקהילתיים. כשהעירייה תחזיר את הכסף הזה לילדים, אני אשמח להשתתף באירוע תמורת סכום סימלי".
ואז אולי יהלי סובול וחבריו היו מכנסים מסיבת עיתונאים ומודיעים שלא רק שהם מסרבים להופיע באירוע במתכונתו הנוכחית, הם גם יובילו את אירוע המחאה ההתנדבותי נגד התקציב המפלצתי של חגיגות ה-100, בתקווה ליצור לחץ ציבורי על העירייה. רון חולדאי הוא ראש עיר מאוד חזק. אבל גם הוא לא היה שורד מתקפה ציבורית ותקשורתית לו היא הייתה מובלת ע"י מיטב אמני ישראל.
ברור שעכשיו הפוסט הזה הוא חוכמה שלאחר מעשה, ואולי הוא היה צריך להיכתב מוקדם יותר. כעת לא נותר אלא לקוות שבין הקוראים יש מוזיקאים בתחילת דרכם שבבוא היום ינהגו אחרת. שכשהם יגיעו למעמד בו הם יוזמנו להשתתף באירועים מסוג זה, הם ידעו לשאול את השאלות הנכונות וחשוב מזה – לעשות את הדבר הנכון.
תגיות: ברי סחרוף, יהלי סובול, מוניקה סקס, מירי מסיקה, פוליטיקה, רון חולדאי, תל אביב
...ובאותו עניין:
- כן דובים (לראשות העיר) - ל"לא דובים" :מס: יש היום (רביעי) הופעה חגיגית בלבונטין, אבל למרות הכותרת, הפוסט הזה דווקא לא קשור אל...
- רעש וצלצולים - הפוסט הבא מוקדש בחום לטוקבקיסט חן השבוע האחרון היה שיעור קצר בדמוקרטיה, ובכוחה של הרשת. לפני כשבועיי...
- ערב דב - ראיתי הרבה הופעות בחצי השנה בה הבלוג הזה קיים, אבל ההופעה של דב חנין ולהקת "עיר לכולנו" הייתה מהמרגש...
- מוזיקאים למען דב - הבחירות לרשויות המקומיות פה עוד 10 ימים בדיוק (ב-11.11.08), וזה אולי הפוסט הלפני אחרון על מערכת הבחי...
- מדינת ישראל נגד מוזיקה ישראלית - שלום לכל המבקרים החדשים בבלוג אטמי אוזניים! אחרי שתסיימו לקרוא תרגישו חופשי לעשות סיבוב. אם אתם אוהב...
מסכים עם כל מילה, כולל עם אלה שאמרו שאולי היה שווה לפרסם את זה לפני המופע.
אבל אתה יודע, יש צרות, אז למה שלא נארגן איזה מסיבה להמונים כדי שישכחו, ידחיקו ולא יציקו לנו יותר מדי?
יאוש זה שם המשחק, מציפים את התקשורת באסונות בלתי נסבלים ומאכילים אותנו ב"אין מה לעשות", ואז מרימים מסיבות בארבעים וחמישה מיליון שקלים כדי ש"ההמונים המסכנים שכל היום חווים טרור, סבל טהור" יוכלו להשתחרר.
אני מסכימה עם הדברים- שזה אולי תקציב מוגזם,ושהאמנים היו יכולים לקבל פחות כסף. אבל (וזה אבל גדול)- 100 שנה זה באמת ביג דיל ולתל אביב יש מוניטין לשמר, איך שלא מסתכלים על זה.אני חושבת שדווקא הפעם העירייה עשתה מעשה שהכיל בתוכו הרבה מחשבה,תכנון והתחשבות בכל אוכלוסיית העיר על גווניה. אי אפשר לתקוף כל פעם ולקטר על העירייה- הרי אם היו עושים משהו יותר צנוע ,גם אז היתה ביקורת. לגבי האמנים- אני מניחה שגם הם נפגעים מהמצב, וממילא הם אלה שתמיד נדפקים ולא מקבלים מספיק כסף על היצירה שלהם,אז אני מניחה שבשביל גיג כזה חד פעמי (שאין מן הסתם יותר מדי הזדמנויות כאלה), הם לא יוותרו על המשכורת.
וליובל- לא כל חגיגה מטעם "השלטון" מטרתה לסמם את ההמונים.הייתי שם אתמול בקהל והיו מספיק תל אביבים גאים שראית להם בעיניים את השמחה, וכן במצב כלכלי קשה כזה צריך לדעת גם לשמוח ולחייך, ולא ,זה לא לסמם את העם, זה לשתף אותו בחלק האורבני בחייו.
טוב שיש צדיק בסדום
אני בדיוק מכינה פוסט על זה בבלוג שלי
והנה נתקלתי כאן במילים ברורות.
אני כן מדברת פוליטיקה דווקא
אבל דווקא כאן אין קשר לפוליטיקה
מדובר בחוסר הגיון טהור.
מובטלים לא יכולים לקנות במכולת.
לשכות התעסוקה קורסות
ויאללה בואו נעשה חגיגות במיליונים.
אני בעד שאומנים יתפרנסו בכיף
אבל היו אלף דרכים לעשות את זה יותר צנוע
נדב, אני מסכים אתך.
(דמעות)
אל דאגה אנשים, שום תקציב לא קוצץ בשביל החגיגות השערוריתיות.
עבודת פקחים מאומצת ושלל דוחות מרובים מהרגיל בחודשים האחרונים כיסו את הכל.
מי יודע, אולי אפילו יש ספיירים בשביל הזיקוקים הקרובים ביום העצמאות…
לא מסכים איתך בנוגע לאמנים – אלו אנשים שכרגע מרוויחים כסף , אבל מה יהיה בעוד שנה – שנתיים ? מישהו יזכור אותם כשהם לא ירוויחו כסף? הם צריכים לקחת כסף מהמדינה הזאת כל עוד הם יכולים, כי כשהם לא ירוויחו אף אחד לא יתרום להם כספים – הם יעלמו מהעין – בקיצור לכל מקרה יש שני צדדים.
פוסט פופוליסטי. זה שיש לך אג'נדה פוליטית נגד חולדאי (אני דווקא מסכים עם רוב דעותיך בנושא הזה) לא הופכת את חגיגות ה100 לאירוע פוליטי. אם ברי היה מופיע 10 דקות, שכרו היה מוצדק לדעתיך? וממתי מישהו מוציא הודעות לעיתונות בנוגע לשכר שלו. איפה זה מקובל? כמה קל להיות ערכי ובעל עקרונות על חשבונם כיסם של אחרים.
אם היו מציעים לדוגמניות 40 אלף ש"ח בשביל שיר אחד באירוע הזה.. היית מסרב?
אפשר גם להציג את האירוע באופן הפוך – עיריית ת"א השקיעה הון בלהביא אומנים מובילים להופעה פתוחה וחינמית לציבור הרחב, ובתוך כך גם נתנה במה למאות רקדנים וזמרים מקומיים שקיבלו חשיפה מול קהל גדול, ובכך העניקה תמיכה ציבורית למגזר ההופעות וההפקות שמן הסתם סובל מאוד מהמיתון. וכמו שציינו בהודעות מעלי, האומנים שהופיעו באירוע אינם אילי הון שהשתלטו על נכסי ציבור, והם אינם אנשים נטולי דאגות שהציבור צריך לדרוש מהם דין וחשבון או מעשי צדקה. הגם שהתסכול מהעדיפויות של חולדאי ואנשיו (ושל כל מקבלי ההחלטות בארץ) מוצדק, הביקורת על מדיניות החינוך, התרבות והתקציבים שלו היא עניין שראוי לדיון עצמאי וממוקד, ולא בטוח שהופעות ציבוריות מהסוג הזה הן המטרה הנאותה להתחיל איתה.
סתמאחד אתה טועה ומטעה
הבעיה מתחילה מהפורמט עצמו!
אפשר לעשות אירוע צנוע
ולא לקחת את המפיק הכי יקר במדינת ישראל
זוהי תפיסת עולם ראוותנית שברור שהיא כאן רק כדי לגייס קולות פוליטים
בלי זיוני שכל, ישר ולעניין שני קליפים לצפיה ישירות מהמסרטה שלי – בארי ומוניקה (סקס)
בארי סחרוב, חולוני במקור..:
http://www.youtube.com/watch?v=RbZUg5q4V1s&feature=channel_page
מוניקה סקס
http://www.youtube.com/watch?v=HfYcRbVw83A&feature=channel_page
תהנו 🙂
ymarder – אתה מפרש אותי לא נכון. אני לא חושב שהשכר לאמנים לא מוצדק בהכרח, לא זה העניין. אם הערב היה כולל הופעה של סחרוף ב-40 אלף ש"ח ועולה בכללותו חצי מיליון, אולי אפילו מיליון ש"ח, אולי הייתי אומר – וואלה, דפק קופה ברי. סחתיין. אבל זה נעשה לא מוצדק כששמים את זה בקונטקסט – יש בעיה בלהוציא 4 מיליון של כספי ציבור על ערב של 70 דקות בתקופת מיתון, כשליד הבית שלי אני רואה אנשים מחטטים בפחים של רחוב מטלון, שכבר שנים שהעירייה לא טורחת לסלול מחדש למרות שהוא גבשושי כפרצוף של נער מתבגר. הבעייה עם העירייה היא בניקור העיניים ובסדרי העדיפויות. הבעיה עם האמנים היא שהם לקחו בזה חלק מבלי לנסות ולהשפיע על זה לטובת הציבור.
סתמחד – חגיגות ה-100 במתכונתן הראוותני הן אירוע פוליטי מרגע שהן הפכו לנושא שהקואליציה והאופוזיציה בעירייה מתקוטטות עליו, ומרגע שמדובר בהחלטה ערכית שחורצת גורלות של אנשים. זה אירוע שאו שאתה מזדהה איתו, או שלא. זה אכן פופוליסטי לבוא בטענת ה"שמישהו בבקשה יחשוב על הילדים!", אבל לפחות במקרה הזה "פופוליסטי" לא שווה "פופולרי" – כמה אנשים בדיוק יצאו נגד החגיגות? אז אני ממש לא מרגיש שאני מתחנף פה לאיזשהו קונצנזוס. אני אחיה עם זה.
לשאלתך, אפשר להוציא הודעות לעיתונות על כל דבר, ואם יש בו עניין ציבורי, מן הסתם העיתונאים ידאגו שתהיה לזה תהודה. אני יכול להוציא עכשיו הודעה שאומרת "הטוקבקיסט סתמחד: הבלוגר לזרבוי הוא פופוליסט!". זה פשוט לא יעניין אף אחד (או אפְחד). אבל הודעה לעיתונות שבאה ממירי מסיקה תזכה לתהודה. וזו הנקודה בה לאמן יש את ההזדמנות להשפיע על המציאות. שנאמר, עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה (דרדס פסיבי, זו התשובה גם לשאלתך הדמגוגית – לו היו מציעים לי את הסכום והייתי מסרב לו, זה לא ממש היה משפיע ברמה הציבורית בשום צורה. אני כבר מדמיין את הכותרת בידיעות: "מישהו שמעולם לא שמעתם עליו סירב להשתתף בחגיגות המאה. פרטים בעמ' 16 למטה").
סדאם קטן – את הבלוג הזה לא קוראים (ככל הידוע לי) פקידים בעירייה. כן פוקדים אותו לא מעט מוזיקאים, חלק מהם יהיו בתקווה המוזיקאים הבולטים של מחר. הדרך שלי לנסות ולהשפיע היא לפנות אליהם, בתקווה שביום מן הימים, כשהם יהיו בעלי מעט יותר השפעה ממני, הם יגלגלו משהו מזה הלאה. ואין כזה דבר "מטרה נאותה להתחיל איתה" במקרה הזה – זה הרי משהו שקורה בכל רגע בכל תחומי החיים שלנו. הבלוג הזה עוסק במוזיקה, אז אני עוסק בזה מהפריזמה של מוזיקה. ברור שלסיפור הזה יש שני צדדים, ושיש כאן תמיכה ביצירה ובאמנים וכן הלאה שאני לא מזלזל בה. השאלה היא כמו תמיד איזון בין ערכים. ואני מתקשה לראות איפה האיזון במקרה הזה, ומאוכזב שמי שיכול היה למשוך לזה תשומת לב ציבורית בחר לשתוק.
[…] 1. נדב לזר על מופע הפתיחה. […]
לזרבוי, אני מסכים עם רוב מה שאמרת, זה נכון המצב מסריח, זה גם נכון שאפשר להוציא כסף על דרום תל אביב… אבל, כשיוציאו את הכסף הזה על הדרום – אני ואולי גם אתה , לא נוכל להרשות לעצמנו לגור בתל אביב יותר, האמנים – בארץ בכלליות – נוטים שלא להשפיע על שום דבר, חוץ מעל תופעת המשתמטים הצה"ל – ועל זה אני מעדיף (בתור חייל קרבי לשעבר) שישתקו. יכלו בתל אביב להשקיע פחות בחגיגות אבל באמת אתה מאמין שזה היה הולך לסלילת כביש? לדעתי החגיגות האלה תוכננו זמן רב לפני שיצאו אל הפועל, אולי לפני יותר משנה – שהמשבר רק התחיל ולא היה ברור כמה הוא ימשוך את העולם למטה… אם כבר שיורידו את הארנונה, אך בתור תושב המדינה הזאת , שמוציאה בערך 270 מליון ש"ח על שרים בממשלה – שלא רואים אותנו ממטר, עדיך שלפחות , לשם שינוי, קיבלנו משהו בחינם שנראה כמו משהו איכותי , דופק כמו שעון , וכן מתגמל גם כמה אמנים … במיחוד את ברי סחרוף שעובד כבר הרבה מאוד שנים בשביל לקבל את הכסף הזה…. יאללה שיהיה לכולנו במזל , אנחנו חיים פה כדאי שיהיה לנו גם דברים חינמיים להנות מהם מדי פעם
אני לא חושב שירדת לסוף דעתי לכן אפרט. ראשית, ברור שכל אחד יכול להוציא הודעה לעיתונות בכל נושא. הנקודה היא שזמרים בפרט, ובני אדם בכלל, לא נוהגים לדבר על המשכורת שלהם בתקשורת ובטח לא להוציא הודעות לעיתנות בנושא. לכן לדעתי הדרישה/ הצעה/ ציפיה שלך לא כל כך סבירה. שנית, אני לא חושב שהדעה של סחרוף, מסיקה או סובול בנושא חגיגות ה100 מעניינת את הציבור הרבה יותר מדעתך. יותר מזה, גם דעתם בנושאים חשובים יותר לא ממש מעניינת מישהו. כדי שמוזיקאי יקבל כותרת במדינה הזאת הוא צריך להתחתן, להתגרש, לצאת מהארון, להשתמט מצה"ל, להשמיץ מוזיקאי אחר, או לכלוא את עצמו באח הגדול (גם קומבינציות של כמה מאלה יעבדו). אני שמעתי את קרן פלס אומרת בערוץ 24 שלדעתה האירוע היה יקר מדי.נו, איזו תהודה הייתה לזה? אני לא שמח שזה המצב, אבל ככה זה.
שלישית, אנו חיים במדינה שבה זמרים מופיעים הרבה באירועים ממלכתיים, צבאיים, ובמיוחד אירועים של רשויות מקומיות. (ומצד שני גם מופיעים המון בחינם באירועי התרמה). לפי הטענה שלך, כל זמר שמופיע ביום העצמאות ברשות מקומית כלשהי צריך לפתוח את ספר התקציב שלה לפני שהוא מסכים להופיע. זמר לא יכול לשאת באחריות או באשמה על תחלואי ועוולות עיר שהוא מופיע בה.
אני חלילה לא תוקף את האכפתיות שלך כלפי בעיות בחברה, בתל אביב או בכלל, ואת החמלה שאתה מביע כלפי עניי עירך. יכול להיות שההוצאות על חגיגות ה100 אכן היו מוגזמות, אני לא מספיק בקיא בנושא כדי להביע דעה נחרצת בנושא. מה שאני כן אומר זה שטיעונים כמו שלך יכולים לשמש הצדקה לקיצוץ בכל תקציב תרבות, לאומי או עירוני, כי תמיד אפשר העביר את הכסף למחלקת הרווחה, או הבריאות. תחת אותה ההצדקה אפשר לבטל את משרד התרבות ולהעביר את כל הכסף לסל התרופות.
אני רק רוצה להתייחס לנקודת ה"בשעת מיתון". אם יש מעשה חכם אחד שגוף ממלכתי יכול לעשות בשעת מיתון זה להוציא כספים. אני מבין את הטענה שלך שהכספים שהושקעו במופע היו צריכים לדעתך להיות מושקעים בדברים אחרים, אבל הייתי הרבה יותר מסכים עם הפוסט אם היית מתמקד בזאת ולא מוסיף ש"ועוד בשעת מיתון" (וגם בתגובות שלך), כי זה בכלל לא נכון לדעתי.
עם דבר אחד אני לא מסכים.
תל אביב לא בת 100, מ-1887 ועד 2009 עברו 122 שנים תמימות.
יש פה נסיון לשכתב את ההיסטוריה!!!
עם כל הכבוד מחנה ישראל (כרם התימנים) הייתה עצמאית לפני 105 שנים.
אני שמח על ההיסטוריה שעשינו אבל חבר'ה אחוזת בית היא השכונה העצמאית ה-II.
אולי נוריד את פתח תקווה, ראשל"צ, זכרון יעקב, טבריה, צפת וירושלים?
אולי גם את קיבוץ כינרת?
עד לאן?
חג שמח,
שי
למה תמיד אנו מצפים מהאמנים לוותר על השכר שלהם במקרים כאלו? לעתים אנו מצפים מהם להתנדב באירועים ממלכתיים לעבוד בחינם במקום "לעשות ג'ובות על חשבון הציבור" ועכשיו להגיד לא לשכר כלשהו ולפוצץ את העניין בתקשורת בקולי קולות בהתנגחות עם גוף חזק כמו עיריית תל אביב כנושאי הדגל נגד הבזבוז. אף אחד לא מצפה באירועי זיכרון מרכזיים שעובדי הבמה, חברות הציוד, התאורנים וכו' יעבדו בחינם. איש לא בא בטענות לגבי יום החגיגות לת"א לעשרות אנשים אחרים שעבדו באירוע. מדוע דווקא האמן צריך "בשעת מיתון שכזו" לוותר על שכר נאה שפשוט יעבור לאמן אחר ולא לשום תוכנית חינוך כזו או אחרת? אני מוכנה להופיע כעת על כל גג תל אביב בעבור רבע מהסכום הנ"ל (נא לשלוח הצעות למערכת, עדיף בלוויית מזומן או שוקולד). אני גם לא חושבת שסירוב כזה ישנה משהו או יצור תהודה כלשהי כפי שאמר סתמאחד. אני לא רואה טעם להפנות אצבע מאשימה כלפי האמנים. צריך להפנות אותה כלפי מי שארגן ותקצב את האירוע.
וכן, זה היה בזבוז כסף עצום, ממה שהבנתי. כמו בימי העצמאות, בארץ מעדיפים אקסטרווגנדיות עממית צפויה ובנאלית של חלטורות ונוצצים במקום ליצור משהו מעניין, או רחמנא ליצלן להוציא את הכסף על פרויקט חברתי משמעותי בעל חשיבות שתחזיק ליותר מחמש שניות הדהוד של הבומים של הזיקוקים באוזניים.
יעל – פיצצת פה דיי הרבה ארטילריה יחסית לזה שאת תוקפת משהו שמעולם לא כתבתי, לא?
עמוס – אתה מדבר מבחינה כלכלית, אני מדבר מבחינה מוסרית. יכול להיות שכלכלית באמת הכי נבון לפוצץ כספים עכשיו כדי לתת זריקת חיוניות למשק. סבבה. אז שיעשו את זה. את האקטרווגנזה בכיכר בזמן שלאנשים אין אפילו כיכר לחם היה אפשר לעשות בפרופורציות טיפה פחות מנקרות עיניים.
סתמחד – אני מבין מה אתה כותב, אבל כמו בתגובה של יעל, אני חושב שאתה נדחף לנקודות הקיצון של הסיטואציה. אני מדבר על לחפש את האיזון בין לעשות חגיגה ראויה, כיפית וטיפה נוצצת לבין להתחשב במצב במדינה ובתושבי העיר. חגיגות זה ערך ראוי בעיניי, שלא יהיה ספק. השאלה היא מינון ואיזון. וזה לא בשמיים.
אני נטפל פה לאמנים כי אם פועלי הבמה היו מודיעים שהם מתנגדים לתקציב החגיגות אפילו לא היה להם למי להגיד את זה. לאמנים יש איפה להגיד את זה מעצם היותם דמויות ציבוריות, ואם הם היו מתאגדים ואומרים את זה יחד, אולי, מי יודע, אולי מישהו היה שומע. אולי, מי יודע, זה היה משנה משהו. אולי לא. אבל התבוסתנות הזו נוסח "זה בכל מקרה לא ישנה שום דבר" היא מבחינתי לא יותר מאשר מירוק מצפון.
בתור תל אביבי, ובתור תל אביבי שמאוד מאוד אוהב את העיר הזאת (ולראייה הבלוג הזה), ביאס אותי להרגיש לא בנוח עם חגיגות ה-100 (או ה-122) האלה.
אני תוהה… איך זה נראה מנקודת המבט של האומן.
כמו שאני מכירה את עולם הפוליטיקה והאגו הישראלי (ובכלל, כל מקום שיש בו אגו…)
אם מישהו היה מוציא הודעה כזאת,
אני משערת שמגוון הפוליטיקאים היו לוקחים את זה כעלבון (בטח ובטח כאשר חולדאי כמו שאנחנו מכירים אותו לא מעריך יותר מדי מוזיקאים..).
לטעמי היה חשש סביר שהאומן היה "מוקצה"- עיריית ת"א הייתה מפסיקה להזמין אותו לאירועים, כמו גם, כנראה, חבריו של חולדאי(שהם רבים), וזה לפחות עד שחולדאי היה מפסיק להיות ראש עיר (ולא נראה שזה הולך להיות בקרוב……….)
אולי אני מגזימה, אבל מהיכרותי עם מספר אגואים מנופחים יש לי השערה שזה היה קורה.
עכשיו השאלה היא מי מהנ"ל היה עם מספיק עמידות כלכלית וביצים לעשות את זה.
ועד אז,
פשוט החלטתי ללכת באותו הזמן להופעה בלבונטין.
מזל טוב.
לזרבוי – הבנתי אותך. אני חושב שצריך להשקיע ולהוציא כספים בתקופה הזו, אבל לעשות את זה בחוכמה. יכול להיות שכל כך הרבה כסף על המופע הזה זו לא הדרך הכי חכמה.
שי – לא ברור לי מה הבעיה עם זה שתל אביב היא בת מאה בזמן שכרם התימנים היא בת יותר…? אף אחד לא אמר שתל אביב היא העיר הכי מבוגרת. היא רק העיר העברית הראשונה והשנה היא בת מאה. תסכים איתי שכרם התימנים זה לא עיר. שאר הערים שהזכרת כבודן במקומן מונח אבל הן היו רחוקות מלהיות עיר כשתל אביב הוקמה ב-1909 מתוך מטרה מוצהרת להקמת עיר עברית, או כאשר הוענק לה מעמד מוניציפאלי אוטונומי ונבחר ראש העיר הראשון שלה ב-1921/2, או כאשר הוכרזה רשמית כעיר בשנת 1934.
ברי הוא מלך היצירה שמגיע לו לקבל הרבה יותר כסף מ40 אלף שקלים מסריחים, אוליי תפתחי את העיניים שלך על הזבל המזרחי שגובה הרבה יותר