►
◄

כותרת צפויה מידי

בסופו של דבר ההופעה של "לא דובים" [myspace] ביום הסטודנט עברה בשלום, וכל תחזיותי התבדו. ממש מתבקש לקרוא לפוסט הזה "לא דובים ולא יער", אבל אני מנסה לשמור פה על איזשהו רף של עריכה.

רונן, הגיטריסט של הלהקה, מוסר שהיה קהל מאוד אוהד, והפגנה מאוד קטנה. כשהגיעה השורה ממנה חששתי – "בערב – הורג ערבים!" – הקהל, לטענתו, לא הגיב באופן מיוחד. או שהוא שמע את המילים מספיק טוב כדי להבין שמדובר באירוניה, או שהסאונד היה כל כך גרוע שלא שמעו כלום. בכל מקרה, הכל עבר בשלום, וה-EP שהם הביאו לאירוע נחטף ואזל במהרה. איזה כיף.

——————

גליץ' פוליטי קטן: בתגובות לפוסט המקורי בנושא, ציטטתי את וויקיפדיה, לפיה ה-15 למאי בכלל מציין את יום הנכבה מחוץ לשטחי ישראל. קרי: בשטחים ובמדינות ערב. שלשום הזדמן לי לעבוד עם בחורה ערביה צעירה, ובמהלך השיחה ביננו הגענו באופן טבעי לסוגיה הטעונה של יום הנכבה בכלל והקונפליקט עם יום הסטודנט בפרט. והשיחה ביננו חשפה כמה פרטים מעניינים.

לטענתה, בשנים האחרונות יש תהליך הזדהות הולך וגובר של הצעירים הערבים-ישראלים עם אחיהם הפלסטינים. אחד הביטויים לכך הוא אימוץ ה-15 למאי כיום אבל.

שאלתי אותה מה היא הייתה רוצה שיקרה, בהנחה ובאמת כבר לא ניתן לבטל את האירוע מרובה המשתתפים. היא אמרה שאם לפחות הייתה מוגשת התנצלות על הפגיעה ברגשות, זה היה עוזר לה להרגיש יותר בנוח עם הסיפור. היא הוסיפה שהיא הייתה שמחה לראות בצד ההופעות דוכן קטן מטעם ארגון הסטודנטים שיסביר לחוגגים שבמקביל לחגיגות, יש גם אנשים שמתאבלים ביום הזה, שחלקם אף חולקים איתם את ספסל הלימודים. בשקט, מבלי לפגוע בחגיגות, אך גם מבלי למחוק את יום האבל של 7000 הסטודנטים הערבים באוניברסיטת ת"א.

לשאלתי מדוע תא הסטודנטים הערבים לא יוזם דוכן שכזה, היא ענתה בצדק מסויים שאקט כזה צריך לבוא מטעם המארגנים שעשו את הפאדיחה מלכתחילה. ולאור חוסר הרגישות המרגיז ממש שארגון הסטודנטים הפגין לכל אורך הסיפור, ומאחר וכל פעילות של תא הסטודנטים הערבים כדי למזער את הנזק היה נתפס בעיני הסטודנטים הערבים כשיתוף פעולה, אני מניח שרעיון פשוט ורגיש שכזה לא יצא אל הפועל, וחבל.

תגיות: , , , ,

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין: