האחים פיק
יום ש, 30.1.10, 13:16 
יום אחד חבר טוב הגיע אלי עם דיסק ואמר: "אתה חייב להקשיב לזה" (בימים ההם היית צריך להגיע עד לבית של מישהו כדי להשמיע לו שיר). הסתכלתי על העטיפה. "תגיד", שאלתי, "רוקפור זה לא האלו עם החולצות הפרחוניות?". אבל הוא הכריח אותי להקשיב לאלבום המופתי Supermarket, ומיד התאהבתי. שבוע אחר כך כבר הייתי בהופעה שלהם. זה היה נהדר – המלודיות המושלמות, העיבודים המושקעים, ההרמוניות הקוליות המחשמלות. הפכתי לגרופי. חלק מהתחושות האלו חזרו אלי לפני שבוע בהופעה של Brain Candies, להקה שינקה חלב בטעם רוקפור מגיל צעיר.
את הלהקה הכרתי לפני כמה שנים, ולמרות שאז הם היו צעירים, גם היום צריך לבקש מהם תעודת זהות לפני שמוכרים להם אלכוהול. אבל למרות גילם, זו רביעייה משופשפת מאוד של גיטרה-בס-קלידים-תופים, כשכל אחד מהם אשף על הכלי שלו. תפסו אותי במיוחד אייל ויובל פיק על הגיטרה והבס בהתאמה. האחיות פיק אאוט, האחים פיק אין: אייל מתחרע על הגיטרה כאילו הוא בוודסטוק ולא בלבונטין, קופץ מהבמה אל הקהל ודופק סולו על הברכיים. רואים שהוא עשה שיעורי בית. יובל זה סיפור אחר – בתור בסיסט בעצמי, יש מעט מאוד בסיסטים שאני באמת אוהב. יובל הוא אחד מהמעט. עם סאונד מלא וחד של בס ריקנבקר (הבס שאחראית על השירים של הביטלס, The Who, וכן, גם רוקפור), הוא מצליח להגיע לשילוב מושלם בין נגינה מינימליסטית שנותנת גב יציב לשירים ובין מהלכים מלודיים שטוענים אותם בעומק נוסף. הקלידן ניר יונה והמתופף דניאל עצטה היו מצויינים גם הם.
כל חברי הלהקה גם שרים. אייל, הסולן, שר בקול גבוה ומאנפף שמזכיר את לנון או להבדיל, את גלאגר, ושאר חבריו תורמים לו הרמוניות קוליות נהדרות. הלחנים שלהם כובשים, התשוקה שלהם מדבקת. בין השירים אייל מספר שהוא חולה ואכן שומעים את הצרידות בקולו, אך כשהוא מתחיל לשיר הצרידות נעלמת בבת אחת. רק לקראת סוף ההופעה מתחילים להרגיש את העייפות, ולא רק בקולו. אפשר ללמוד הרבה דברים מלהסתכל על המוזיקאים האהובים עליך – איך לעמוד מול קהל, איך לנגן, איך לשיר, אבל יש דבר אחד שאפשר ללמוד רק מנסיון – איך לבנות סטליסט טוב. והסט של הקנדיז היה בעייתי.
הם פוצצו את כל השירים הכי טובים שלהם על ההתחלה, ואז נכנסו ל"בטן" מיותרת של קאברים (חביבים כשלעצמם). כתבתי את זה ממש לא מזמן – קאבר אחד זה נחמד. שלושה קאברים זה מעיק. משם הם המשיכו לשני שירים שקטים שלא עזרו להופעה להתרומם בחזרה. כשהסוף הגיע עם Sunshine המצויין וההמנוני, זה היה בחזקת "קצת מידי מאוחר מידי". ובכל זאת, למרות הבעיות, קשה לפספס שמדובר בלהקה נהדרת. אולי זה רק עניין של זמן עד שהם יהפכו לרוקפור של הדור החדש.
Brain Candies בלבונטין 7, 27.1.10
תגיות: brain candies, אייל פיק, דניאל עצטה, יובל פיק, ניר יונה
...ובאותו עניין:
- כרטיסים חינם ל-Brain Candies - אי שם ב-2006, הלהקה שלי [גיליאם] השתתפה בערב להקות בבארבי. זו לא הייתה הופעה מוצלחת במיוחד שלנו, והס...
- כרטיסים חינם ל-Brain Candies (כן, שוב) - לאור ההצלחה המפתיעה של חלוקת הכרטיסים הקודמת ל-[brain candies], אני יותר ממאושר לתת לכם הזדמנות נוספ...
- כרטיסים חינם ל-Brain Candies - שבוע של כרטיסים חינם ממשיך! שששש... אתם שומעים את זה? זה הסאונד של משהו גדל. רק על סמך ההשתתפות ההול...
- כרטיסים חינם ל-Brain Candies - עוד שבוע של חלוקות כרטיסים יומיומיות ממשיך... למי שעדיין לא מכיר את [brain candies], הנה הזדמנות מצו...
- ישראל שוב כובשת, והפעם – את העולם - אליהו הנביא הבריז לנו גם בפסח הזה, אבל במקומו הגיע מישהו הרבה יותר חשוב: המשיח. הסיפורים שהגיעו אלי ...
השתכנעתי.
איזה קאברים הם עשו?
את country girl המופלא של קרוסבי סטילס נאש אנד יאנג, עוד שיר שלהם שאני לא זוכר את שמו, ואת she's not there של הזומביז.
אחרי שפעם מזמן (לפני חודשיים) המליצו לי על אחת לא מוכרת, דניאלה ספקטור, וכנראה "צדקו", אני נזהר מהמלצות.
אני נשמע נשמע רק לאוזניים שלי.
את ספקטור , אני כבר לא יכול לשמוע.
אבסולוטלי.
להקה מעולה, ללא ספק.
ליאיר-
תיזהר מהמלצות, זה נורא מסוכן!!
לא, אבל ברצינות: המלצות, אפילו ממישהו שאתה סומך עליו, לא אמורות לבוא על חשבון הטעם האישי שלך.
וסחטיין על הקאנדיז, אני בעדם.
רוקפור בשנת 2000, וחשבת – "אלה עם החולצות הפרחוניות" ?! – איפה היית ב 1995?
ה Brain Candies מצויינים , זה ידוע.
באמת להקה מעולה. הם וה – Wet Bendits שתי להקות כפר סבאיות מעולות 🙂
דקסטר – ב-1995 הייתי נתון למרותם המסרסת של שני אחים גדולים שפסקו שכל מי שמגיע מחולון ולובש חולצות פירחוניות הוא בהכרח ערס.
זה לא היה ב95 אלא ב92-3 בימים שכל לובש פירחוני היה אוייב מסוכן לאנשי הפלאנל…
Hagitool, אתה מפספס את הפרינציפ, או שסתם התעצלת לקרוא את כל הטקסט? אני בוחר באפשרות השנייה…