אדיר באלאק
יום ב, 25.1.10, 23:28 
הנה דוגמה מצויינת למה הגיע הזמן להפסיק לדבר על אינדי ולהתחיל לדבר על שוליים. תקשיבו לאדיר והילדות – ברגעים הטובים שלהם, כמו בשיר "לאט לאט", הם מזכירים מעט את מיוז, Bloc Party ולהקות אינדי בריטיות מאותה שכונה. אבל השיר הזה מתנגן כבר חודש בגלגלצ רחמנא ליצלן, ואם זה לא "כתם" מספיק גדול, נוסיף גם שאדיר אוחיון, סולן הלהקה, הוא יוצא כוכב נולד. זה מספיק להרבה אנשים שמגדירים את עצמם כחובבי אינדי כדי לתייק אותו תחת "מיינסטרים" ולעבור הלאה, וחבל. גם במיינסטרים יש שוליים, ועדיף להקשיב למוזיקה במקום להתעסק בהגדרות – כי בסופו של דבר המוזיקה היא שקובעת. וההופעה הרוקנרולית המוצלחת של אדיר והילדות היא נקודת מבחן מעניינת לכך.
החיבוק של המיינסטרים יכול להיות מטעה. כשזה קרה לדניאלה ספקטור ההופעות שלה הפכו ל-sold out (להזכירכם, עד לא מזמן היא עדיין הופיעה מול בודדים בגדה השמאלית). במקרה של אדיר והילדות זה עדיין לא קרה. מי יודע, אולי הקהל האוהד אך המצומצם שנכח בלבונטין אולי עוד יזכה לומר שהוא היה שם כשזה התחיל. לאדיר יש קול – נו, קלישאה מתבקשת – אדיר. הוא מלא ברגש אך מבלי להיגרר לשמאלץ, והשבירות שלו לפאלצטים גבוהים מצמררות. תוסיפו לזה כמה לחנים מצויינים, בסיסט יציב שלא מפחד לשיר (דודו הרשקוביץ) ומתופף אנרגטי במיוחד (נדב הושע) עם בייס דראם בגודל של מדינה מזרח אירופאית קטנה, וקיבלתם פצצת רוקנרול פוטנציאלית.
ולמה רק פוטנציאלית? כי לעיתים התגנבה התחושה שאדיר והילדות עוד לא לגמרי החליטו האם הם רוצים להתרחק מהרוק הכל-ישראלי הנדוש ששרים סביב המדורה בל"ג בעומר, או לא. מעבר לכך שלא כל השירים היו באותה הרמה, הבעיה העיקרית הייתה בקאברים הרבים מידי שנשזרו בהופעה וזרקו את אדיר בחזרה לימי כוכב נולד. קאבר בודד לפורטיס, שלום חנוך או קלפטר זה נחמד וראוי. שלושתם באותה ההופעה – זה כבר מותיר טעם רע. מתוך אינסטינקט, העיניים שלי כבר חיפשו את מיטלמן.
למרות זאת, ההופעה הייתה הפתעה מרעננת לטובה וגילתה לא מעט כשרון. אחרי שאפיזודת כוכב נולד הסתיימה, אדיר יכול היה לנצל את המומנטום ולהמשיך תחת שמו, או לחזור ללהקה ממנה הגיע. הוא בחר באומץ בדרך האיטית יותר, ומגיע לו על זה הרבה כבוד. אם הוא רק ימשיך בדרך הזו ולא יקרוץ לדרך הכאילו מהירה של קאברים כוכב-נולדיים, אני מאמין שה"לאט לאט" הזה עוד ישתלם לו ולכולנו.
אדיר והילדות בלבונטין 7, 23.1.10
תגיות: אדיר אוחיון, אדיר והילדות, דודו הרשקוביץ, נדב הושע
...ובאותו עניין:
- כרטיסים חינם לאדיר והילדות - תם שבוע של כרטיסים חינם באטמי אוזניים ככה סתם בלי שום סיבה מיוחדת... מקווה שנהניתם! "השיר הזה פשוט ב...
נראה שהתאהבת ברעיון שאין דבר כזה, או לכל הפחות המונחים אלטרנטיבי ואינדי הם ממש גרועים.
אמרו את זה כבר הרבה חבר'ה כבר לפני כמה שנים. דווקא בתוך מסגרות הבלוגים והפורומים האינדו-אלטרנטיביים. אם לא היית עירני מספיק.
בכל מקרה. מסכים איתך בנידון.
אין מה להגיד, השיר הזה פשוט בן-בן זונה. מזכיר קצת רוקפור גם ('Half in Half'). הפקה מעולה ולחן מצויין. נשמע כמו משהו שבהחלט ששווה לבדוק.
מעניין שאתה מדבר על קאברים לעומת חומר מקורי, ולשלום חנוך הרי יש שיר די מוכר בשם "לאט לאט", שאגב, מעיין הירשביין – כמדומני – מבצעת קאבר שלו. איזוטריה לפנים.
מסכים עם כל מילה. הוא יוצר טוב וזמר מעולה. הייתי בהופעה בבארבי בשנה שעברה והיה מרשים מאוד.
אני חייב להגיד שהוא דיי מזכיר לי את אורי מרק בגישה…
זה מאוד משמח ללמוד שזה המיינסטרים של היום.
אבל יש משהו מאוד לא מעניין במוזיקה שלו, כאילו הוא גם לא מחדש, וגם לא עושה את מה שעשו לפניו בצורה טובה במיוחד.
כמובן שזאת דעתי האישית.
קיוויתי ליותר הפתעות.
דווקא היום, גם במיינסטרים, וגם בפופ השוליים והלקראת-פריצה, שומעים הרבה מאוד שירים שפשוט מנסים להיות פחות ופחות צפויים…
אבל שוב, זה משמח בכללי.
דווקא שמעתי את השיר הזה בגלגלצ מבלי לדעת מי מה ומו ומאוד מאוד התרשמתי מהמוזיקה ושמשהו אדג'י-בריטי שכזה עם באס עצבני מתנגן ברדיו מיינסטרימי בארץ (באנגליה מוזיקה כזאת היא שיא המיינסטרים, יחי ההבדל הקטן). היה לי קצת קשה עם הווקאלז שנשמעו קצת מלוקלקים מדי, כאילו שלא לקחו את העניין עד הסוף. וזה לא בגלל כוכב נולד, באמת לא ידעתי במי מדובר.