באר שבע \ תל אביב

לא מכבר טענתי כאן שצריך לחתוך את הסצינה – ליזום פחות הופעות שבאות אחת על חשבון השניה, ויותר הופעות שמגיעות אחת אחרי השניה. לעשות יותר ערבי להקות, דאבל פיצ'רים, אירוחים, חימומים וערבי נושא במקום הופעות סולו, כי אחרת הקהל תמיד יתפזר בין האירועים השונים, וכולם יצאו נפסדים. באותו עניין, הנה כמה הרהורים בעקבות שתי הופעות מפתיעות של The Raw Men Empire שהיו לי השבוע יום אחרי יום – האחת בבאר שבע והשנייה בתל אביב.

באר שבע

אני אומר 10 אנשים. קויפמן, אופטימי ממני, אומר 15. The Raw Men Empire בדרך להופעה בבאר שבע, עיר בה אנחנו לא מכירים כמעט אף אחד, אנחנו לא מצפים שיהיה קהל ולכולנו ברור שזו לא תהיה הופעה כלכלית. רק הדלק והפוסטרים יעלו לנו יותר. דבריו של אחד מקוראי הבלוג בדרום, שהזהיר מראש שאף אחד לא יגיע להופעה, עדיין מהדהדים בראשי, אבל זה חשוב, וזה אחר, וזו השקעה לטווח ארוך. אז אנחנו נוסעים, ופוגשים את נועה בביוף המכושפת והמקסימה, ומגיעים איתה לעשן הזמן להופעתנו המשותפת. גם אם לא יהיה קהל, אנו חושבים לעצמנו, היה שווה להגיע ולו רק בשביל להיות פה – איזה מקום מיוחד, אילו אנשים נפלאים.

וכמה אנשים הגיעו בסוף? הפתעה – הגיעו כ-35 אנשים, שמילאו את המקום לגמרי והיו אולי הקהל החם ביותר שהופענו מולו.

תל אביב

יום למחרת, אנו במגרש הביתי שלנו – הופעה באוזןבר עם אנטיביוטיקה, ומה יכול להיות קל יותר. יש לנו פה את החברים שלנו, יש פה את המרכז של סצינת השוליים, יש פה קהל שהליכה להופעות זה חלק מהשיגרה שלו, קהל ששומע קול הקמפוס ומנוי על התוכניה של האוזן. בפייסבוק אישרו את בואם למעלה מ-150 איש, ואנו לא דואגים. מה גם שהפעם גם אנטיביוטיקה וגם אנחנו מחלקים לקוני הכרטיסים את האלבומים שלנו במתנה, אז בכלל אין מה לדאוג. אבל כשמתקרבת שעת העליה לבמה והמקום רחוק מלהיות מלא אנחנו מתחילים לחשוב שאולי נתקפנו בשאננות.

אז כמה אנשים הגיעו? עוד הפתעה – להערכתי, בערך כמו בבאר שבע, אולי קצת יותר.

סטטיסטיקה

ברשימת מועדוני ההופעות שאני עומל עליה בימים אלו (ותתפרסם בקרוב לרווחת כולם, אני מקווה), רשומים בבאר שבע 6 מקומות. בתל אביב, לעומת זאת, רשומים 40. גם אם נשארים רק עם המייג'ורים עדיין מגיעים ל-10-12 מקומות שמתחרים על ליבו של חובב המוזיקה התל אביבי מידי ערב. זו בוודאי לא הסיבה היחידה למיעוט קהל בהופעה כלשהי, אבל זה חלק ממגמה שיוצרת את האבסורד הגדול: דווקא במקום בו סצינת השוליים נמצאת בשיאה – שם הכי קשה להביא קהל.

הגיע הזמן להכיר בכך שזו בעיה.
הגיע הזמן למצוא לה פתרונות.

תגיות: , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • כרטיסים לאנטיביוטיקה ול-Raw Men Empire - הבטחתי שיהיו כמה שינויים בתקופה הקרובה, וחלק מהם נוגעים לכרטיסים חינם שמחולקים כאן: לבקשת רבים מהקור...
  • סצינת השוליים אינה שולית - (פורסם במקור בתרבות מעריב, 23.1.09, כמבוא לפרויקט צילומים של יעל מאירי על מוזיקת השוליים) קרן פלס או...
  • הבועה - לקח לי זמן, אבל סוף סוף ראיתי את "חייב לזוז", הסרט הדוקומנטרי שמתאר את תהליך הפיכתו של אהוד בנאי מאל...
  • רשימות לא מרשימות - רשימות זה דבר מסוכן. כך למדתי על בשרי בימים האחרונים. תקציר הפרקים הקודמים: בשישי האחרון עלה בתרבות ...
  • לא דובים. מנהיג. - רק סיימנו עם חלוקת הכרטיסים ל[יהוא ירון] (זוכרים? הערב ב-20:30 הוא באוזןבר. לא לפספס) וכבר זורקים על...



יש כבר 24 תגובות, יא אללה:

  • 1
    לילך says:

    מה עם חיפה והצפון ?

  • 2
    לזרבוי says:

    לאט לאט. בקרוב נגיע גם לשם.

  • 3
    ל.ב says:

    אתה מציג בעיה.
    לגבי קהל, כתבת "חברים".
    זה נחשב קהל ?
    אחים, חברים לנגינה, כאלה שאתה הולך אליהם והם באים אליך.

    בב"ש אתה לא מכיר אף אחד. כמה מהנוכחים היו חברים? כמה מוזמנים? נועה באר שבעית. זה עזר?

    מעניין.

  • 4

    תפנימו, הבעיה היא לא תל אביב. הבעיה היא באר שבע.
    כשאמני האינדי יואילו להזיז את עצמם מהעיר הגדולה ולהופיע בפריפריה באופן קבוע, הדבר יגדיל גם את הקהל שלהם בתל אביב בסופו של דבר.

    ההתמקדות בתל אביב מביאה תמיד את אותו קהל, שיש לו הרבה אפשרויות בילוי לפניו (לאו דווקא מוזיקליות), קהל שהוא חופף לחלוטין לכמה אמנים (אותם פרצופים באותם הופעות), ולכן יתפצל פעמים רבות בין מועדונים. הופעות בפריפריה יביאו קהל חדש. ופריפריה זו לא רק באר שבע הרחוקה – יש באזור השרון וגם בערי גוש דן קהל צעיר ולא מנוצל.
    לא צריך "לחתוך את הסצינה" – שתכלס, אין שום אפשרות לעשות זאת כי אף מועדון שמרוויח כסף לא ירצה לסגור – אלא להיפך: להרחיב אותה כלפי חוץ לשאר חלקי המדינה.

  • 5
    נועה says:

    אני עם יעל.

  • 6

    אני מעריך את הרגש העז והשליחות שלך בעניין, וגם אני מאוד מקפיד להופיע מחוץ לתל-אביב וירושלים, אבל בכל זאת אני לא כל-כך מזדהה עם דבריך.
    אני מופיע במה שמכנים הרכבי שוליים, והקהל בא, הולך להופעות של הרכבים כאלה, והקהל בא. אולי אנחנו רואים את זה אחרת, ואולי אנחנו הולכים להופעות שונות.
    בכל מקרה, אני לא אוהב ערבי הופעות עמוסים שמוזיקאים עולים ויורדים בהם מהבמה כמו סרט נע, לא בתור קהל ולא בתור מאזין. אני אוהב לראות הופעה מלאה של מישהו שבאתי לשמוע, ולא לדגום אותו, אני לא אוהב את הלחץ והעיכובים של הופעות כאלה. בתור מופיע, אני גם מרגיש .שזה גורר יחס לחוץ ולא נעים מצד צוות המועדון
    דאבל פיצ'רים, וחימומים הם בסדר גמור ואפילו הזדמנות מעולה למוזיקאים עצמם להכיר ולהתערבב (כמה מההתערבבויות האלה השפיעו מאוד על חיי כמוזיקאי). אירוחים, ערבי נושא והזדמנויות אחרות שבהם המון הרכבים מנגנים לרגע יכולים להיות מאוד כיפיים לעתים, אבל לא יכולים להחליף את העיקר – הופעה שלמה ומלאה.

  • 7
    אודיני says:

    נדב, אני חושב שניהלנו שיחה על זה לפני כמעט שנה. זו היתה דעתי גם אז- יותרמידיי מקומות, כי יש מספיק להקות, אבל אין מספיק קהל לריבוי הזה. אם קצת נצטמצם ונאחד כוחות – כולנו נרוויח.
    אני אסתכל על החצי המלא ואומר- איזה כיף שהיתה לכם הפתעה טובה בבארשבע!
    שב"ש

  • 8
    לזרבוי says:

    ל.ב. – קהל זה קהל. חברים, חברים של חברים, מכרים, זרים מוחלטים – סופרים הכל לצורך העניין. וכמובן, כשיש כמה להקות, החברים שלך הם הזרים של הלהקה השניה (לפחות חלקם), וזה נחמד.
    לשאלתך – בבאר שבע יש לי חבר אחד, שהגיע בגפו. את שאר הקהל לא הכרתי (למעט כמה קוראות של הבלוג ששמחתי להכיר, ולהן מגיעה תודה כמובן). ברור שנועה בביוף עזרה במשיכת קהל, שהרי אנחנו דיי אנונימיים שם.

    יעל – את כמובן צודקת, אבל אני לא חושב שזה סותר. זה שיש בעיה עם הפריפריה לא אומר שאין בעיה בתל אביב. ומאחר ותל אביב היא עדיין המרכז, זה משהו שלדעתי צריך להתייחס אליו, כי אם המרכז יקרטע, הכל יקרטע. נושא היציאה לפריפריה יזכה כאן להתייחסות נרחבת בקרוב, ואני מקווה שזה יזיז משהו. אבל לענייננו:
    נכון, אי אפשר באמת "לחתוך את הסצינה", כי אף מועדון לא יסגור את עצמו מתוך רצון טוב. בסופו של דבר הדברים האלו נקבעים על פי כללי השוק. אבל רגע, מי קובע את כללי השוק? נכון, אנחנו.

    אם מוזיקאים שקוראים את הבלוג הזה יחליטו לקחת אחריות על מה שקורה כאן ולא ידאגו רק לתחת של עצמם כל הזמן, דברים יראו אחרת. מה שמוביל אותי ל…

    אודי רז – גם אני אוהב הופעות מלאות, ברור שזה נותן יותר מקום לאמן לעשות את המוזיקה שלו בצורתה השלמה ביותר. אבל האם זה באמת מקדם אותו או את חבריו?
    אנחנו בעצם חלוקים על שאלה אחרת: האם הופעות מלאות בהכרח צריכות להיות הלחם והחמאה של סצינת המוזיקה?
    אני טוען שלא. שמור את ההופעות המלאות להשקת דיסק, לחגיגות השנה, ליום ההולדת של המתופף או להופעה פעם בחודשיים. בשגרה, אם אתה רוצה קהל חדש, כדאי שתיזום חימומים, אורחים, דאבל פיצ'רים וערבי נושא.
    זה נכון גם מהצד של הקהל – למה שאני אוציא 40 ש"ח על להקה שאני לא מכיר, כשאני יכול להוציא את אותו סכום על שתי להקות במועדון השכן?

    בסופו של דבר זה מגיע לשאלה מה להקה כמו הפשרות תעדיף כשיציעו לה להרים ערב בלבונטין. האם תגידו סבבה ותופיעו, או שתיקחו הופעת חימום או תחלקו את המשבצת עם עוד מישהו?
    לזה אני מתכוון כשאני כותב "לחתוך את הסצינה". לריכוז של כמה אירועים לאירוע אחד. תעיף מבט בתוכניה של לבונטין או האוזן: אני שואף שבכל הופעה והופעה שם יהיה מופע פותח, למשל. שהקהל יקבל יותר מוזיקה, ושמוזיקאים לא יילחמו אחד בשני על הקהל.

    באשר לערבי נושא – בתור מי שהפיק כבר כמה וכמה ערבים כאלו, אני יכול לומר מנסיון שזה לא חייב להיות לחוץ ומבולגן. וככל שיהיו יותר ערבים כאלו, הנסיון בהפקה שלהם רק יגדל והם ילכו יותר ויותר חלק.

    אודיני – לשם הקנטרנות, ועם קריצה קטנה וחיוך בזווית הפה – מי חימם אתמול את עמית ארז?

  • 9
    מיכאל says:

    קודם כל, זה נפלא בעיני שיצאתם מתל אביב, ועוד יותר נפלא שההופעה הייתה מוצלחת והקהל היה חם ושלא זרקו עליכם בוטנים או לחלופין גנבו לכם את הרכב (אח… זכרונות מבאר שבע).
    לגבי דאבל פיצ'רים- כשזה עובד טוב, כשההרכבים מוצלחים ומתאימים זה לזה ובעיקר כשיש חיבור מעניין ביניהם (שיתופי פעולה כאלה ואחרים, אפילו לשיר או שניים- דוגמאת יהוא ירון ולא דובים לפני שנה, או להבדיל יהוא-רות-האחים רמירז) זו האופציה המועדפת עלי לבלות ערב.
    באופן אישי, חסר לי בתל אביב קהל חדש (תסמונת ה"אותם פרצופים כל הזמן") ובעיקר קהל צעיר . רוב קהל המוזיקה שאני רואה בהופעות האינדי (סליחה, שוליים) בעיר נע סביב שנות העשרים לחייו. אני בקושי רואה בני נוער. אולי זו סתם הפדופיליה הפרטית שלי שמדברת כאן אבל זה הקהל שיכול באמת להרים את סצנת (איזה מונח נתעב) השוליים למעלה. אמנים שזכו לחיבתם של בני נוער בשנים האחרונות (יוני בלוך, אפרת גוש, מרסדס בנד) זכו גם להופעות מפוצצות , וגם לקהל נאמן למדי. אבל מעבר לכך, המון תל אביבים צעירים, ומה שהיה מוזר לי זה שבעיקר סטודנטים שגרים בתל אביב, פחות נחשפים להופעות וזה פחות מעניין אותם. אמנים צריכים למצוא דרך גם להגיע לקהל חדש. שממל למשל היו עורכים הופעות רחוב שתיגמלו אותם בקומפורט מפוצץ (או שסתם היה מדובר בקרובי משפחה…). לגבי ריבוי המקומות שאפשר להופיע בהם- בעיני זה מבורך, זה רק מאפשר ללהקות חדשות ואמנים חדשים יותר מקומות להתחיל להופיע בהם, לצבור נסיון וקהל בלי הלחץ של למלא מקום גדול. או במילים אחרות- בלי הבלום בר אסף אבידן לא היה מגיע לבארבי (אולי זה דווקא לא לטובה… סתם עניין של טעם). ואו, קצת הגזמתי באורך… שיהיה שבוע של הופעות ומוזיקה

  • 10
    מוטי says:

    אני מצטרף למיכאל.
    אין שום סיבה לסגור מקומות. ככל שיהיו פחות מקמות להופיע בהן, ללהקות חדשות ואומנים צעירים יהיה קשה להשיג הופעה, ומנהלי המקומות יוכלו להתייחס פחות טוב לאמנים ולשלם להם פחות.
    אני מסכים גם עם אודי רז. הופעות מלאות הן כיפיות יותר מערבים של להקות מתחלפות שהם מתישים ולא מספקים. תקרא לי אנוכי, אבל גם כמופיע הופעה של 20 דקות כשהבעלים מאיץ בי לסיים, והלהקה השנייה מנתקת לי את הכבלים עוד לפני שהסתיימו מחיאות הכפיים היא מבאסת. כמאזין, אני פחות אשמח לבוא לראות הופעה שמענינת אותי אם היא קצרה מדי.
    דרך אגב, אם כבר מדברים על הופעות מחוץ לתל אביב, ולחתוך את הסצינה, האם סגירתו של הבארבי בכפר סבא שהתקבלה בשקט מוחלט היא רצוייה לדעתך, נדב?
    לטעמי המקום הזה עם שלל הבעיות שלו היה נחוץ וחבל שהוא נסגר.

  • 11

    למיכאל – לגבי גיל הקהל, זו גם שאלה של שעות. תיכוניסטים תלויים בתחבורה ציבורית ואינם יכולים להגיע באמצע השבוע להופעה שמתחילה רק ב-23:00. זו שעה לא נוחה גם עבור אנשים עובדים והורים תלויי בייביסיטר. הקדמת הופעות תאפשר הגעתו של קהל גדול יותר.

    לנדב – מי שקובע את כללי השוק הם המועדונים והקהל המשלם. אם יהיה פחות קהל המועדונים יסגרו. אני גם בעד דאבל-פיצ'ר לפעמים (את האמנים האהובים עליי אעדיף לראות כהופעה נפרדת אחת), אבל לא כשהוא מתחיל מאוחר. ובסופו של דבר, הופעות עם קהל גדול יותר הן הופעות שמגיע אליהן קהל נוסף שאינו תל אביבי – מהפריפריה הקרובה בעיקר, אבל יש הופעות שאתה רואה בהן גם חבר'ה מירושלים וחדרה. אפשר לנצח להיאבק על תשומת לבם של כמה מאות אנשים (במקרה הטוב), או לצאת מהגטו ולהתחיל להתייחס לקהל הרבה יותר גדול.
    עשיתם מה שאפשר בתל אביב. צאו החוצה.

  • 12
    תמים דעים says:

    רגע רגע רגע, שאלת תם.
    מה עם המוזיקה ? מה עם איכות ההופעה ?
    אולי פה הבעיה ?

    נראה לי שזו עוד אפשרות שצריך לחשוב עליה.

  • 13

    נכתבים פה הרבה דברי טעם.
    אכן, נדב, אנחנו חלוקים. כמובן שזה בסדר גמור, וכל מאזין או מוזיקאי הוא שונה מרעהו. בשבילי, הופעות מלאות הן הלחם והאבוקדו של חייו של הרכב. חשוב לנגן הרבה, להופיע הרבה, להוציא גם את השירים החדשים ולא רק את הקטעים "הבטוחים" ששולפים בהופעת חימום או ערב להקות. שאר הדברים הם מצוינים ומזינים וחשובים מסיבות רבות וטובות, וכדאי שיבואו לצד הופעות מלאות כאלה. זאת העמדה שלי גם בפשרות.

  • 14
    ק says:

    בנושא המדובר, אני כן מסכימה שזה נכון להרכבים קטנים ואנונימיים, ולפעמים יכול להפתיע גם עם אמנים גדולים יותר. אני כן מסכימה גם עם יעל, וגם מנסיון העבר שלי כבת נוער שהייתה שמחה מאוד אם היו הופעות מעניינות ב, נגיד, ראשון לציון, שהיא, לעזאזל, העיר הרביעית בגודלה בארץ וככל הנראה המשעממת מכולן.

    אבל זה לא מה שרציתי להגיד.

    בעצם, כבר מזמן תהיתי – למה באמת אתה מפרסם כמעט רק הופעות בת"א? אני בטוחה שמידע לגבי חלק מההופעות במקומות אחרים כן מגיע אליך, או יכול להגיע בקלות יחסית. אז, למה לא?
    אפשר לטעון שיש מספיק אתרים שמפרסמים הופעות, ואתה לא חייב כלום לאף אחד – סבבה והכל, אבל לאור הדיון המתמשך פה לאחרונה על עניין היציאה מת"א והגדלת קהל היעד, אז.. הייתי חושבת שזה צעד מתבקש. לא?

  • 15
    רועי says:

    לדעתי האישית הבעיה היא לא הקהל, כי יש פה הרבה קהל, הבעיה היא המוזיקה ואיכות ההופעה. לטעמי האישי\ ואני יודע שיש עוד הרבה שחושבים כמוני, בסופו של דבר ועם הרבה כבוד, אין הרבה להקות יוצאות מן הכלל בארץ בכל סצינת ה"אינדי/שוליים/וואטאבר" שמצליחות להבדיל את עצמן מאחרים. אין הרבה להקות עם סאונד ייחודי, עם מוזיקה ייחודית ועם פרפורמנס על הבמה שגורם לך לצפות להופעה הבאה שלהם או להתמוגג כשאתה רואה אותם מנגנים לייב ו"מתאבדים" על הבמה. המוזיקה בארץ ברובה בינונית מינוס, למרות שתמיד יש יוצאים מן הכלל, אבל לא הרבה. וכנראה זו הסיבה שהקהל לא מתייצב להופעות כמו שאתה מצפה שיקרה. מרגיש שלהקות לא ממש הולכות רחוק, והרבה הרכבים נשמעים כמו משהו ששמעת כבר מאה פעמים בגלגולים קודמים, במיוחד בתל אביב…

    מועדונים ומקומות מרובים להופעות זה דבר מבורך.

    פשוט תעשו מוזיקה טובה ואנשים יבואו. לפחות זו דעתי בנושא.

  • 16
    גואל says:

    אני עם רועי.
    זה אבסורדי להאשים את תל אביב או באר שבע או עפולה מרכז.

    הכל מתחיל ונגמר במוזיקה. בהופעות.

    אין יש מאין.
    אין אין אם יש.

  • 17
    לזרבוי says:

    מיכאל – העלית נושא מעניין, המיעוט של קהל של בני נוער בהופעות שוליים. אני מניח שיש לזה הרבה סיבות (חוץ מהנושא הכספי והשעות שיעל הזכירה, אני מניח שזה גם טבעי שבגיל צעיר יותר למיינסטרים יהיה יותר מקום בחייך, כי הוא צועק חזק יותר ורוב הצעירים לא ממהרים לעצב את טעמם בעצמם). אבל פתאום נזכרתי שסיפרו לי שפעם היה נהוג להסתובב ולהופיע בבתי ספר, כחלק מסל התרבות. אולי הגיע הזמן להחזיר את זה? 🙂

    מוטי – בוא נתייחס רגע להופעות "קצרות" מול הופעות "מלאות". בתור מי שהולך להרבה הופעות של אמנים חדשים, אני רואה פעמים רבות את אותה הטעות חוזרת: הטירונים האלה מופיעים לבד, ומפוצצים את כל השעה וחצי חומר שלהם על הבמה. לחברים שלהם ולהורים שלהם זה אולי סבבה, אבל לקהל חדש אמיתי, כזה שלא בא כי הוא חבר שלהם, זה מעייף.
    אטליז יכולים לתת הופעות מלאות כמה שבא להם, כי הם מסתובבים פה כמה שנים ויש להם קהל שמכיר אותם טוב (ועדיין, יהיה נחמד אם הם יביאו לעצמם חימום ויפרגנו למישהו על הדרך). אבל רוב המוזיקאים הם לא אטליז. סטים קצרים (30-45 דקות) עוזרים למוזיקה חדשה להגיע לקהל חדש.
    אגב, לפחות אצלנו ברומן אמפייר אנחנו מקפידים גם בהופעות "מלאות" שאנו מקיימים מידי פעם לא לעבור את ה-50 דקות. זה פשוט לא כיף לדעתנו, בתור קהל בהופעות אחרות.

    לגבי סגירה של מקומות – בארבי כפר סבא הוא, כפי ששמו מעיד, בכפר סבא. אני רחוק מלהיות שמח שהוא נסגר, כי זה מצמצם מאוד את היצע הבמות בעיר. לעומת זאת, סגור מחר מועדון תל אביבי, ואני לא ארגיש בכך. מישהו שם לב שהמיוזיק רום נסגר לפני כמה חודשים?
    הטענה שלך ושל מיכאל שזה יפגע באמנים חדשים היא מוטעית – אם תתפתח פה מסורת שאמנים מבוססים טיפה דוחפים אמנים חדשים מהם ומביאים אותם לחמם, הרי שזה ימלא את אותה הפונקציה בדיוק.

    אודי רז – כתבת "הופעות מלאות הן הלחם והאבוקדו של חייו של הרכב", ומיקדת את הבעיה שלי – אתה חושב על טובת ההרכב. אני חושב על טובת הקהל. כי בלעדיו, אפעס, אין הרכב (עץ נופל ביער וכו'). הופעות מלאות אולי ישפרו אתכם כהרכב אבל הן לא בהכרח יביאו לכם יותר קהל. יגיע זמן גם להופעות מלאות כדבר שבשגרה. אבל עם כל האהדה הידועה שלי אליכם – אתם, כמו 95% אחוז מהמוזיקאים, עוד לא שם. ככל שתקדימו להבין את זה כך תעזרו יותר לעצמכם, וגם לאחרים על הדרך.

    ק – הלוואי והייתי יכול להרשות לעצמי לפרסם הופעות גם מחוץ לתל אביב. אך כפי שכבר הסברתי כאן בעבר, את לוח ההופעות של הבלוג מתחזקים לא פחות מ-3 אנשים בנוסף אלי, ועדיין זה יוצא הרבה עבודה. אולי בעתיד, כשאיזה מיליונר יחליט לפרנס אותי.

    רועי, גואל ותמים דעים – כן, רצוי גם שהמוזיקה תהיה טובה 🙂
    אבל הנחת היסוד שלכם, שמוזיקה טובה כבר תמצא לה קהל ומוזיקה רעה אשמה בהיעדר קהל, היא נאיבית ומוטעית. ראיתי בחיי יותר מידי להקות מעולות שהתפרקו כי הן הרגישו שהן פועלות בואקום. שמעתי הרבה יותר מידי מוזיקאים גרועים שהצליחו.
    בקיצור, מוזיקה טובה זה חשוב. אבל זה לא הכל. הלוואי והחיים היו כל כך פשוטים.

    ורועי, הטענה ש"אין הרבה להקות יוצאות מן הכלל" היא סטטיסטיקה דיי מובנת מאליה – גם אין הרבה במאים יוצאים מן הכלל ואין הרבה מעצבי פנים יוצאים מן הכלל ואין הרבה שפים יוצאים מן הכלל ואם תשאל אותי גם אין הרבה אנשים יוצאים מן הכלל באופן כללי. ולא רק בארץ, אלא בעולם. בכל מקום יש את חוד החנית שמתבלט. כשמדובר בדברים שמגיעים מחו"ל, אתה מקבל רק את הקצפת. בארץ, אתה נאלץ לשמוע גם את הבינוניים, וזה גורם לאור של יוצאי הדופן להתעמעם קצת. זה כל הסיפור. אתה יודע כמה מוזיקאים בינוניים מסתובבים בלונדון?

  • 18
    אור_בי says:

    אי יאי יאי.
    אני לא יודעת מה איתכם,
    אבל אני הייתי בהופעה בבאר שבע.
    וזאת הייתה אחת ההופעות הטובות.
    מוזיקה טובה?
    מצויינת!
    והאמירה שלא יגיעו אנשים?
    יש מעט מאוד הופעות שהייתי בהן בעשן שלא היו לפחות 20 איש.
    כל אחד מביא איתו כמה חברים וזהו.

    ואני ממש אהבתי את הרעיון שאתה לא רק מדבר נדב, אתה גם עושה.
    אתם יוצאים מת"א, מביאים אותה בדאבל פיצ'רים…

    וכן. הייתי רוצה ללכת להופעה מלאה שלכם, ולא רק לדאבל פיצ'ר,
    ולכן מזל שאתם גם עושים הופעה לבד 🙂
    העניין הוא, לדעתי שילוב.
    לא רק דאבל פיצ'רים, אבל כן להכניס את הרעיון לתודעה ולעשות כאלה לעיתים קרובות

    בקיצור-
    הר של מחמאות אליכם.
    סחטיין.

  • 19

    חשבת על לאפשר ללהקות להזין הופעות ללוח ההופעות בעצמן? זה יחסוך לך הרבה עבודה…

  • 20
    לזרבוי says:

    אור_בי – תודה!

    שיר דויטש – זה יחסוך לי הרבה עבודה, אבל גם ייקח ממני הרבה אמינות. ההופעות שמופיעות בהמלצות הן הופעות שאני ממליץ עליהן, כפי שניתן לנחש מהשם הקולע. אם כל מוזיקאי יעדכן את הלוח בעצמו הלוח יתמלא בהופעות שלא הייתי שולח אליהן את אויביי. מה גם שחלק יעדכנו וחלק לא וזה ייצור בלאגן. בקיצור – שכח מזה.

  • 21

    המממ…

    אני לא מדבר על ההמלצות, אלא על הלוח שמופיע בצד. אלא אם כן אתה אומר ששני אלה זהים.

    לדעתי זה יגזול ממך פחות לערוך לוח שאחרים מעדכנים מאשר לכתוב את כולו בעצמך (או בעזרת שלושה אנשים אחרים).

    אבל אוקיי, רק עצה.

  • 22
    לזרבוי says:

    הם לא זהים – אבל שניהם מסוננים, כפי שבוודאי שמת לב. הלוח משמאל מסונן חלקית, ההמלצות הכתובות מסוננות עוד יותר.
    מעבר לכך שההצעה שלך, שוב, תיצור מצב בו חלק מההופעות מעודכנות ע"י האמנים וחלק לא (ואני מתעלם מהפירצה שהרעיון הזה יוצר להשחתה של מידע או לדיסאינפורמציה מכוונת וכו'), היא גם תחסוך רק חלק מהעבודה. עיקר העבודה מהצד שלי היה ונשאר להאזין למוזיקה, לאתר הופעות שחומקות מתחת לרדאר ולכתוב את הפוסט עצמו.
    מה שכן אפשר ליישם זה שיתוף של המועדונים ביצירת הלוח, ואני אכן שוקל את זה כבר זמן מה ומנסה לחשוב איך עושים את זה באופן שלא יוסיף להם עבודה.
    אבל תודה על ההצעה בכל אופן.

  • 23
    שוב אני says:

    אהוי,
    שמת לב שהבאר שבעיים התחילו להופיע בתל אביב ?

  • 24
    גילעד says:

    לדעתי, המוזיקאי/אמן ה"מנצח" הוא זה שמביא את עצמו באופן החשוף ביותר והאמיתי ביותר אל הקהל שלו, עובד כדי שהביצוע שלו יהיה הטוב ביותר ואז גם מצליח לגעת בקהל שלו ולהתחבר אליו במקום הרגשי הבסיסי ביותר.
    קהל לא בא לראות הופעה, קהל בא לחוות חוויה. אם הוא חווה חוויה אמיתית הוא יבוא שוב.
    נשארו שתי אפשרויות לאמן. תן לקהל את מה שהוא רוצה ואז תהיה מאד פופולרי, או שתביא את עצמך האמיתי לגמרי ולא משנה דרך מה, זה יכול להיות הסאונד, זה יכול להיות הטקסטים, זה יכול להיות כל דבר שיוצא מהבמה קדימה. אם זה נוגע זה נוגע ואם לא אז לא. אין נוסחאות. זה סוג של קסם וכל אחד שהיה על במה מכיר את זה כי כשזה קורה לפעמים מזהים את זה מייד. זה משהו באויר, וכשגם הקהל חווה את זה אתה לא תוכל לעצור אותו בדרך להופעות שלך.
    הפוקוס הוא לא על הקהל ולא על האמן. הפוקוס הוא על החיבור ביניהם, ומוזיקה "טובה" זה משהו שקשה מאד להגדיר אותו. בשביל מוזיקאים זה משהו אחד ובשביל קהל זה משהו אחר. זה עניין של חוויה שאו שיש אותה או שלא. זה לא בראש. זה בלב.
    אבל אני לא מוזיקאי, אז מה אני מבין 🙂

גם לך יש מה להגיד? יופי.