1 מ-5
יום ה, 30.10.08, 5:13 
כבר כתבתי בפירוט כמה כיף היה באינדינגב. והנה מגיעות עוד ידיעות משמחות באותו נושא. מלייבל האינדי "פית/קית" שתיפעל את דוכן הדיסקים בפסטיבל "אינדינגב" מוסרים נתונים ראשוניים ולא סופיים על מכירת הדיסקים, והם דיי מפתיעים:
במהלך הפסטיבל נמכרו 421 דיסקים, לא כולל דיסקים שנמכרו באופן עצמאי כמו דיסקים של "Hiss Records" (דויד פרץ, Morphlexis) או של גבע אלון.
צריך להסביר רגע את הנתון הזה: בפסטיבל היו כ-2500 איש. כלומר, כמעט 1 מכל 5 אנשים קנה דיסק. זה נתון מדהים. בימים בהם חברות התקליטים מנסות להסביר לנו שאנשים כבר לא מוכנים להוציא כסף על מוזיקה, ושבגלל זה הן צריכות להפוך ל"חברות תוכן" ולהמציא רעיונות אידיוטיים כמו שידוכים על בסיס טעם מוזיקלי, מגיע פסטיבל "אינדינגב" ומוכיח שזה קשקוש. אם אנשים לא מוציאים כסף על מוזיקה זה כי חברות התקליטים מתייחסות למוזיקה כאל מוצר ולא כאל אמנות. היחס הזה פשוט מחלחל אל הקהל: כשלמוכר אין כבוד למוזיקה, גם ללקוח אין. כבר טענתי את זה בעבר: כל עוד חברות התקליטים יתמקדו בייצור מוזיקה להמונים, הן ימשיכו להפסיד. רק כשהן יבינו שהעתיד טמון בפילוח השוק לקבוצות קטנות שבאמת מכבדות את היוצרים שפונים אליהן, המכירות ישובו לעלות.
הנה עוד כמה נתונים מעניינים על מצב העניינים במכירות מוזיקת שוליים, בהנחה ואפשר להתייחס למכירות בפסטיבל כאל משהו מייצג.
מכירות על פי לייבל:
| הלייבל | מי חתום אצלם? | כמה דיסקים? |
| אירסיי | GeishaNo, Midnight Peacocks, MadBliss ועוד | 103 דיסקים |
| אנובה | אטליז, עמית ארז, רות דולורס וייס ועוד | 93 דיסקים |
| פית/קית | אלי לס, Pits, דני הדר ועוד | 89 דיסקים |
| אסף אבידן | אסף אבידן, אסף אבידן ועוד | 75 דיסקים |
| עצמאיים | אנטיביוטיקה, יובל גורביץ' ועוד | 44 דיסקים |
| גושפנקא | קטב מרירי, טליה אליאב ועוד | 10 דיסקים |
| שונות | 10 דיסקים |
תרגום לעברית:
- האלבום וחצי של אסף אבידן מכר כמעט כמו כל הקטלוג של "Earsay" או "אנובה". כלומר, לפעמים אמן בודד מסוגל למכור כמו לייבל אינדי שלם, ומי שיחתים אותו בסופו של דבר יהנה מאוד.
- 5 האלבומים של הקטלוג של "אנובה" מכרו ביחד כמו 10 אלבומים מהקטלוג של "Earsay". כלומר, ל"אנובה" יש כשרון בבחירת אמנים, שלאנשי "האוזן השלישית" יש מה ללמוד ממנו.
- "פית/קית" מוציאים הרבה אלבומים בכמויות קטנות, אבל במכירות הם משתווים ללייבלים הסנוביים יותר. כלומר, לאמנים שלהם יש פוטנציאל מסחרי נמוך, אבל ללייבל עצמו יש כוח.
מי מכר את כל העותקים שלו בפסטיבל?
פאניק אנסמבל (48 עותקים, אזלו תוך חצי שעה מסיום ההופעה!)
אסף אבידן (47 עותקים מ-"The Reckoning")
רות דולורס וייס (40 עותקים)
אטליז (25 עותקים)
אגב, כהערת שוליים מעניין לציין שנמכרו גם דיסקים של לא מעט אמנים שבכלל לא הופיעו בפסטיבל, בינהם דני הדר (מעל 20 דיסקים מאלבומים שונים!), אלעד זאב ו-"M.E.S.S." (שכל העותקים מהדפסת האלבום שלהם אזלו).
בקיצור, סחתיין עליהם ועליכם.
הד ארצי, הליקון, NMC – אני מקווה שאתם קוראים את זה.
תגיות: earsay, NMC, אטליז, אינדינגב, אנובה, אסף אבידן, גושפנקא, הד ארצי, הליקון, חברות תקליטים, לייבל, מכירות, פאניק אנסמבל, פיתקית, רות דולורס וייס, שיווק