יש כבר 6 תגובות, יא אללה:

• 1
  איש הפלסטיק says:

  14.7.08 בשעה 13:09

  ועבורי זו הפעם הראשונה שאני שומע על אמן שנקרא מאיה רוטמן, למרות שעל הקליפ נגד אלימות בעריכתך שמעתי.
  אתה כותב "במקום לחרוש במות ברחבי הארץ ולסגור הופעות במועדונים גדולים היא יושבת מטר מהקהל בחלל הקטן והצפוף של קפה ביאליק." תזכיר לי אילו אמנים ברמתה עושים את זה בדיוק? זה סתם הזכיר לי את המוטיב החוזר שלי (אני צריך catch frase) שכולם, פרט לכוכבים הנולדים בפסטיגלים ולאמנים ותיקים, מסתפקים בבועה התל אביבית, מצליחים שם יותר או פחות וחושבים שהם "מוכרים" (תרתי משמע).
  לפתע אני מהרהר באותם זמרי קסטות בזויים שעושים חלטורות בכל פינה וכל בריתה או טקס הסרת פלסטר. הם שרים שירים שלא הם כתבו או הלחינו, אבל אין אחד מהם שלא ראוי לתואר "זמר" והם מוכרים.
  ובחזרה לעניין – מאיה רוטמן באמת נשמעת טוב.
• 2
  אופניק מוישה says:

  14.7.08 בשעה 21:04

  יש משהו מאד יפה בצניעות והכנות שבהם היא שרה, וגם מתנהלת. מעבר לזה שהיא שרה מאד יפה וגם יש לה טעם מצויין, נראה שהיא בוחרת בדרך הנכונה לאמן צעיר, בונה את הקהל שלה לאט ונאמנה לעצמה. בהמלצתך נכנסתי למייספייס והוא חיזק את הזכרונות הטובים שהיו לי ממה ששמעתי ממנה. אני בעדה.

  עם זאת אני לגמרי חולק עליך בנושא הקאברים. לא הייתי בהופעה ולכן אני לא רוצה להביע דעה על הביצועים שלה באופן ספציפי, אבל בכלליות אומר שיש תפקיד חשוב לקאברים בהופעה של אמנים בתחילת דרכם. כשזמר או להקה צעירה מופיעים מול קהל שלא מכיר כמעט אף שיר הם צריכים לקחת בחשבון שקשה לקהל לעכל כמות גדולה של שירים חדשים ברצף, ולכן כדאי להשחיל פה ושם קאבר כדי לא "לאבד" את הקהל. גם אם הלהקה היא מצויינת והחומרים שלה מעולים, לקהל ממוצע קשה לשמור על ריכוז לאורך הופעה שלמה (במיחוד בהופעה אקוסטית עם עיבודים מינימליים) וכאן נכנסים הקאברים לתפקיד. כמובן שאם עושים קאבר הוא צריך להיות מבוצע כמו שצריך ושתהיה בו משמעות וייחודיות, אחרת באמת אפשר ליפול למלכודת הבאנליות.
  אתה צריך לזכור שלא כל האנשים בקהל הם מבקרים או מוזיקאים כמוך, ולא כולם רגילים לשמוע מוזיקה חדשה כל יום כפי שאתה עושה. לא ברור לי מדוע אתה טוען שמאיה נאיבית שהיא מבצעת 4 (לא כל כך הרבה) קאברים. בעיניי זה מעיד על בגרות ומודעות עצמית.
  נתקלתי לאחרונה בלא מעט זמרים צעירים בסצינה, חלקם טובים מאד, עם חומר מקורי משובח, שמוותרים על קאברים לגמרי בהופעה של שעה – שעה וחצי. למרות שנהנתי בהופעות שלהם, בשלב מסויים התעייפתי. בעיניי, לחשוב שהקהל ישב מרותק במשך שעה מבלי שתגוון בקאבר, זו תמימות (שלא לומר יהירות).
  בכלל, שגיאה נפוצה של אמנים צעירים היא שהם מרוכזים מדי בעצמם ושוכחים לחשוב על הקהל שלהם.
• 3
  לזרבוי says:

  14.7.08 בשעה 21:40

  איש הפלסטיק – לא לשמוע על מי שזכתה לא כל כך מזמן במקום השני ב"כוכב נולד" מעיד בעיקר על כך שאתה כנראה מכוכב אחר.
  למאיה היו לא מעט אופציות בפניה לאחר הזכייה. רק תראה לאן התגלגלו חלק מזוכי עבר (ולאו דווקא מהמקומות הראשונים) – הראל סקעת ושירי מיימון, לדוגמא. נכון, אם היא תעשה עכשיו הופעה בבארבי אני לא מאמין שהיא תמלא אותו. אבל אם מיד אחרי הזכייה היא הייתה עולה על המסלול שסקעת עלה עליו, כיום הבארבי היה קטן עליה. אבל המסלול של סקעת לא מתאים למי שרוצה לעשות את שירי הפולק השקטים שלה, ואני מאוד מעריך שהיא סירבה לפיתוי.

  אופניק מוישה – שלא תבין לא נכון, אני בעד קאברים. גם ב"דוגמניות" אנחנו עושים את זה בהנאה רבה מידי פעם (כרגע במייספייס שלנו יש קאבר פסיכדלי לביטלס – You Won't See Me). אבל בהופעה של 9-10 שירים (נדמה לי שזו הייתה הכמות אצל מאיה פלוס מינוס), 4 קאברים זה לא גיוון שעוזר לשמור את הקהל. זה כבר כמעט חצי מההופעה, וזה מטה את הכף.
  הביצועים שלה, אגב, היו טובים. לשם שינוי, זו לא האיכות, זו הכמות.
• 4
  עמית says:

  15.7.08 בשעה 1:15

  גם לי יש סימפטיה מאד גדולה למאיה.
  הכרתי אותה במקרה דרך אחותה בכלל, שגם אותה הכרתי דרך חבר,
  והיא הגיעה מתישהו גם להופעה שלי ואח"כ כבר פתחנו ערוץ
  תקשורת חברותי שכזה.. ומאז עדיין לא יצא לי
  להחזיר לה כבוד ולבוא להופעה שלה גם.
  אני מרגיש צורך לציין שבלי הקישורים האלה שדרכם הכרתי אותה,
  בכלל לא הייתי יודע שהיא היתה בכוכב נולד.
  אז אולי גם אני חי על כוכב אחר,
  או שזה פשוט העובדה שאני לא רואה טלוויזיה בכלל.
  כך או כך זה מבחירה 🙂
  היא שרה יפה ומרגש, ואני מאמין לה.
  שיהיה לה המון בהצלחה..
• 5
  דרדס פסימי says:

  15.7.08 בשעה 14:51

  לזרבוי – אפשר לנגן שירי פולק שקטים בביאליק מול 20 איש, ואפשר גם בקיסריה מול כמה אלפים. בסופו של יום המטרה היא להביא את האומנות שלך למירב האנשים, ואין שום הבדל מהותי בין אם אתה עושה את זה דרך מסך הטלוויזיה או על במה.

  למרות הרומנטיזציה שאתה עושה לצבירת קהל דרך הופעות אינטימיות, חשוב לא לשכוח שזו בסה"כ ברירת מחדל שיווקית, ושהופעה בכוכב נולד שווה בערכה לכמה שנים טובות של חריש במות. תשאל את הדוגמניות, הן ידעו על מה אני מדבר.

  ההחלטה של מאיה – במידה וזו אכן היתה החלטה ולא סתם ניהול כושל – שלא לנצל את כוכב נולד כדי למנף את הקריירה שלה היא פאשלה שלא ראויה להערכה.
• 6
  איש הפלסטיק says:

  17.7.08 בשעה 14:12

  לזרבוי – לי, בניגוד אליך, לא משלמים כדי לראות טלויזיה. אני עושה את זה בהתנדבות, אבל יש גבול למזוכיזם שלי והוא בד"כ מתגלם בדמות תכניות כמו כוכב נולד.
  בשמיעה נוספת של מאיה רוטמן כבר יכולתי לדמיין אותה נוטפת סוכר על הבמה של צביקה הדר.
  גם המלנכוליה שהיא משדרת מוגשת במידת המליחות שבדיוק ערבה לחיך. קצת חסרה לי חמצמצות לא מבוקרת.
  היא עדיין נעימה לי לאוזן. זה אומר יותר על הכניעה המתמשכת שלי לתכתיבי המיין סטרים מאשר על המוסיקה שלה (אהה, יצא לי עם ס' גם כן!)
  ואולי בהופעה יש ערך מוסף.