קול-טורה ביז'י יומו

• יום ג, 20.5.08, 1:00
• |
• הופעות, מחשבות
• |
• 2 תגובות

בעוד 10 ימים יחזיר מועדון "קולטורה" את מפתחותיו לבורא ויסגור את שעריו. או ליתר דיוק – הוא יפתח אותם רק כשישלמו לו, לאירועים פרטיים, או למסיבות שהוא יפיק במסגרת הפיכת החברה לחברת הפקות ויחצ"נות.

אפשר להתווכח עד כמה המקום היה ראוי לשמו: ה"קולטורה" היה מקום שנוי במחלוקת בסצינה המקומית, בלשון המעטה. מצד אחד הוא פעל כ-3 שנים, הוקם ע"י נדב נישרי, ממנהלי הג'ה פן המיתולוגי, וישב צמוד למקום מבוסס כמו ה"בארבי". מצד שני, העיר מלאה במוסיקאים (וקהל) שיש להם בטן מלאה כבית ספר רימון על המקום ומנהליו, וזה לא מיקרי. בערוב ימיו, יצא לו שם של מקום שרק להקות מטאל של בני 14 מוכנות להופיע בו. וכצפוי, עם היוודע דבר הסגירה, הרשת התמלאה בהודעות שמחה לאיד. אבל יש גם צד שני לסיפור.

אני דווקא הסתדרתי דיי טוב עם המקום. כקהל אומנם היו לי לא מעט בעיות איתו – אני מכיר תאי שירותים במזרח לונדון עם תכנון אקוסטי יותר טוב, והבירה (מבקבוקים ולא מחבית!) נמכרה במחיר שהלך והופקע עם הזמן. אך כאמן מופיע, ההתנסות שלי עם המקום הייתה חיובית בסך הכל, למרות כמה חיכוכים קטנים בהתחלה. אולי היה לי מזל, אולי סתם כימיה.

הופעתי שם פעמיים, עם "גיליאם" (ככה נפתחה ההופעה השנייה שלנו במקום… זהירות, קאלט). בהופעה הראשונה, ערב של שלוש להקות, היה לנו כמעט בלתי אפשרי למצוא להקה שלישית לאירוע. להקות דווקא התלהבו מההצעה, עד שאמרנו להן איפה יתקיים האירוע. "שמע, אחי, אם זה לא היה ה'קולטורה' היינו עושים את זה בכיף, אבל הם עדיין חייבים לנו כסף" היה משפט ששמעתי דיי הרבה באותו זמן. להקות אחרות סרבו בגלל תנאי הסאונד במקום.

עם מנהל ה"קולטורה", נדב נישרי, דווקא הסתדרתי מיד. שנינו הופתענו לגלות שאנחנו לא חולקים רק את אותו השם, אלא גם את אותו הגיל (הוא חשב שאני צעיר יותר, אני חשבתי שהוא מבוגר יותר). מרגע שהבהרנו לו שאנו יודעים דבר או שניים על ניסוח חוזים (גם לארז גיטריסט הלהקה וגם לי יש סטייה משפטית קטנה), הוא היה איתנו הכי בסדר שרק אפשר. ולאחר שפוצצנו לו את המקום בקהל, שרר ביננו כבוד הדדי. גם שנתיים אחרי ההופעה האחרונה שלנו ב"קולטורה" הוא עדיין היה שואל אותי מה קורה עם "גיליאם" כשהיינו נפגשים במקרה ברחוב מידי פעם.

נדב עצמו עשה מאז חיל כמפיק של אירועים כמו "בומבמלה" ו"פסטיבל הבירה", וזה כנראה מה שהוביל אותו לשינוי הכיוון. אבל ההצלחה שלו כמפיק לא שינתה את העובדה שה"קולטורה" זוהה כמקום סוג ב'. בין אם זה בשל הסאונד הבעייתי או בשל יחסי האנוש, אמנים גדולים באמת כמעט ולא הופיעו שם. היתרון המשמעותי ביותר שלו לקראת סופו הייתה היכולת לקבוע שם הופעה בהתראה קצרה. האם הוא יחסר בנוף המקומי? אני בספק.

ובכל זאת, אני הולך להיפרד מה"קולטורה". שבוע הבא, ב-26.5 ב-21:30, תתקיים הופעה של להקה דיי חדשה בשם "פרמטה" , שמנגנת פרוג מאוד אלגנטי ויפה. תסתכלו ותשפטו בעצמכם. זו תהיה הזדמנות טובה לומר שלום למקום שחרף בעיותיו, בכל זאת יש לי ממנו זכרונות טובים.

תגיות: גיליאם, הספד, נדב נישרי, פרמטה, קולטורה

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין: