►
◄

הטמפרטורה בה נמס הלב

הופעה של Kitzu תמיד מבטיחה למאזין להיסחף בים של מוזיקה מצויינת ומיוחדת (את הסמפלר החינמי שלהם כבר הורדתם?), אבל מסתבר שאפשר להיסחף גם לפני שנכנסים למים, כשעוד רק הולכים על החוף. אורי אלבוחר, הסוד השמור של הסצינה הירושלמית, הגיע לחמם את הקהל של Kitzu. ראיתי אותו כשהוא הצטרף ל-Kitzu באינדינגב, אבל ההופעה שם לא הכינה אותי לחימום שלו בלבונטין. הוא חימם וחימם, התקרב לנקודת רתיחה ממש, ולבסוף נעצר משך דקות ארוכות על הטמפרטורה בה נמס הלב.

אומנם הגעתי ללבונטין במצב מעט אמוציונאלי עקב מפגש לא צפוי שקדם להופעה, אך אני מאמין שהתגובה שלי הייתה זהה בכל מקרה. אורי אלבוחר תפס אותי מהשורה הראשונה של השיר הראשון. כמה רגש יש בקול הסדוק שלו. איזו עדינות יש בעיבודים שלו. הוא הקיף את עצמו בשניים מחברי Kitzu – נועם הלפר על גיטרה ואמיר בולצמן על אלקטרוניקה עדינה ומלודיקה חרישית – בתוספת בן גרינברג הנהדר על קרן יער, כשהוא עצמו פורט על גיטרה קלאסית ונוגע בקלידים מצועצעים (שקיבל לבר מצווה, כך אומרים). איזה הרכב נהדר – התפקידים המינימליסטיים של חבריו בנו שכבות של רגש, והשימוש החכם באפקטים הצליח לא לגנוב את הפוקוס מאלבוחר, אלא דווקא לשדרג את האווירה המהפנטת שהוא יצר.

לפתע יד נגעה בכתפי. מכירים את הרגע שאתם מתעוררים מתוך חלום בתחושה מוחלטת של דיסאוריינטציה? זה מה שקרה לי. לא ידעתי איפה אני, מי אני, ומי זאת עומדת מולי. הייתי שקוע כל כך עמוק בעולם של אורי אלבוחר עד ששכחתי הכל לרגע. "הפרעתי לך באמצע הקסם?", שאלה אותי הדמות שמנגד. מילים מדוייקות. הנהנתי, מילמתי משהו והסתובבתי בחזרה להופעה, ורק אחרי כמה שניות קול קטן בקצה המוח לחש לי שזו הייתה חברתי נילי. לקח לי עוד כמה שירים לצאת מתחושת החלום וללכת להגיד לה שלום כמו שצריך. זה אולי היה רגע קטן בהופעת חימום קטנה, אבל היכולת לשכוח את עצמך לכמה דקות היא אולי הסממן המובהק ביותר להופעה גדולה באמת.

אורי אלבוחר מחמם את Kitzu בלבונטין 7, 3.11.09

תגיות: , , , , , ,

אז מה, יש לך מה לומר? לא בריא לשמור בבטן. אפשר גם לשלוח טראקבק, מה שזה לא אומר.

...ובאותו עניין:



יש כבר 4 תגובות, יא אללה:

  • 1
    שמוליק כץ says:
    4.11.09 בשעה 22:59

    פאק יה!
    כשהמילים יוצאת מהלב ורק ממנו, זה נראה כאילו נכנסתי לאיזו גירסא אחרת של האטמים.
    מעולה.

  • 2
    ינדי. says:
    5.11.09 בשעה 17:24

    מקסים ומחמם לב. איזה כייף כשרגעים כאלו קורים.
    לחייהם, ובכמויות!

  • 3
    מוטי says:
    6.11.09 בשעה 2:13

    ביקורת מרגשת וכתובה היטב
    סקרנת אותי

  • 4
    Hagitool says:
    9.11.09 בשעה 12:13

    wait a minute! who da fuck is Nili

גם לך יש מה להגיד? יופי.