הדוגמניות יורדות מהמסלול
כולם מכירים את זה, לכולם זה קרה פעם. הכרתם לפני שנים, עברתם הרבה חוויות מעצבות ביחד, חלקתם אהבות משותפות, יצרתם הווי משלכם, עולם משלכם. ואז יום אחד הסתכלתם אחד לשני בעיניים וידעתם שעם כל האהבה והחברות והרצון הטוב – זה כבר לא זה. החיים הובילו כל אחד מכם למקום אחר, ואולי מוטב להיפרד.
כשזוגות נפרדים זה לא קל. עכשיו תכפילו את זה ב-4.
לפרק להקה זו החלטה מאוד קשה, ולפרק להקה של חברים מאוד קרובים כמו הדוגמניות זה קשה שבעתיים. לא היה ריב, לא שברנו אחד על השני גיטרות, ומהרבה בחינות זה טיימינג אידיוטי להתפרק בו. הלהקה הייתה קיימת שנים בגלגולים כאלה ואחרים שלא ממש תפסו, אבל דווקא הגלגול האחרון הזיז משהו. הכימיה ביננו בשיאה, ואפילו השם שלנו כבר נעשה מעט מוכר וקצת כתבו עלינו בפורומים ובבלוגים (בלוגר אחד ספציפי כתב עלינו נונסטופ). בנוסף, כולנו הרגשנו ששתי ההופעות האחרונות שלנו היו אולי הטובות ביותר שהיו לנו. הבעיה היא שהרגשנו עוד דברים קצת פחות חיוביים, ובסופו של דבר לחיים יש הגיון משלהם שלא תמיד מתאים את עצמו לנסיבות. אז בצער רב, מסתבר שהדוגמניות האלה עלו על המסלול בפעם האחרונה.
חמדני הצטרף אלינו ממש לא מזמן, אבל דורון, אליאב ואני מנגנים ביחד כבר כמה שנים טובות – הלהקה הוקמה ב-2005, אז היא עוד נקראה "Outer Movement" והשירים שלה היו באנגלית. אני הצטרפתי רק ב-2007, אבל גם בשנתיים שקדמו לכך ניגנתי איתם במסגרות אחרות. כך ש"הדוגמניות" אולי היו פה רק שנה, אבל מאחורי השנה הזו מסתתרות למעשה ארבע שנים של נגינה ויצירה משותפות. להתחיל ולהתייחס אל זה כאל משהו שהיה במקום כאל משהו שקורה זה מאוד מוזר. זה מרגיש בלתי נתפס להספיד משהו שהוא חלק ממך. זה הזוי כמו להקים מצבה לאיבר קטוע. ונכון, אם נשים דברים בפרספקטיבה, להקות קמות ומתפרקות כמו זבל ולא צריך להתרגש מזה. אבל זו הייתה הלהקה שלי.
ואחרי כל המלודרמטיות הזו, בסך הכל אני מרגיש שהפירוק הוא לטובה, ודי מתרגש לקראת מה שהעתיד צופן לכל אחד מאיתנו. וזה כמובן גם עוד לא באמת הסוף – יש פרוייקטים שהתחלנו, ואנחנו נסיים אותם. זה יקח קצת זמן, וזה כבר לא כל כך בוער, אבל אנחנו נעשה את זה. אומרים שלדוגמניות ולספורטאים יש חלון הזדמנויות מאוד קצר לפעול בו. החלון של "הדוגמניות" נסגר. אולי ללהקה הבאה נקרא "הכדורגלנים", יכול להיות שלהם יש עוד סיכוי להצליח.

יום א, 22.2.09, 22:07 
