אגרול טייק אוואי

אגרול בארה\אם יש להקה אחת שתמיד הייתה מנותקת מהמציאות – זו "אגרול" [myspace]. ואני מתכוון לזה במובן הכי חיובי שאפשר – מאז ומעולם הם התייחסו לעצמם כאילו הם כבר עשו את זה, ובגדול. ונכון, גם האגרול הזה תמיד היה טבול ברוטב חמוץ מתוק: בעוד שמופעי הקאברים לקלאסיקות פרוג שהם הפיקו משכו קהל של מאות אנשים בכל הופעה, החומר המקורי שלהם נשאר עם קהל מצומצם יחסית. אבל זה לא עצר אותם מלהמשיך להופיע, להקליט אלבום (שנשמע מיליון דולר, והם עדיין מתעקשים לכנות אותו "דמו"), לחמם את "ג'תרו טאל" בפני קהל של אלפים וכעת – לצאת לסיבוב הופעות של חודש בארה"ב.

סיבובי הופעות של להקות ישראליות זה כבר מזמן לא סיפור כזה דרמטי, אבל גם פה, אגרול הולכים על כל הקופה: לא רק הופעות בפאבים קטנים ברחבי היבשת, אלא גם הופעת ענק שתתקיים היום בלוס אנג'לס, במסגרת חגיגות יום העצמאות ה-60 של ישראל. קבלו פרופורציה: אגרול יעלו לפני שלומי שבת וסבלימינאל. עפ"י האתר של האירוע, שנה שעברה הגיעו אליו כ-40 אלף איש, והשנה, מאחר ומדובר בחגיגות ה-60, צפויים להגיע יותר. תראו לי להקת אינדי ישראלית שעושה דברים כאלה.

פעם הייתי מעריץ נלהב של אגרול. בתקופה בה הם ניגנו באופן מושלם את מיטב להיטי "קינג קרימזון", "ג'נסיס" ושאר דינוזאורים, הייתי הולך כמעט לכל הופעה. אני עדיין זוכר איך בהופעה אחת בתל אביב הם לא ניגנו את "Starless" של קרימזון, וכש"נזפתי" בהם על כך כשהם ירדו מהבמה, הם אמרו שהם יעשו אותו בהופעה שהם קבעו ליום המחרת, בחיפה. אז למחרת נסעתי לחיפה. אני זוכר גם כמה התפלאתי לגלות באותו יום שהם בכלל צעירים ממני בשנתיים.

מאז נזרקו הרבה צ'ופסטיקס לפח (זהו, בזאת מיציתי את האנלוגיות למטבח הסיני, מבטיח). דן קרפמן, בסיסט הלהקה, הפך להיות חבר קרוב, הקאברים הלכו בדרך כל קאבר ונשכחו, ואגרול עברו לנגן חומר מקורי בלבד. המוסיקה שלהם כיום היא הרבה יותר נגישה, אבל עדיין מאוד מוקפדת. אם הם היו מגיעים אלינו עם החומרים האלו מחו"ל, אני בטוח שהיה להם קהל גדול יותר. ליאור סקר הוא עדיין לטעמי אחד הזמרים המרגשים והמוכשרים ביותר בארץ (יש לו גם חומרים אישיים מקסימים [myspace] בנפרד מהאגרולים), וכל אחד מהנגנים בלהקה הוא וירטואוז בתחומו. ומהרבה בחינות – ישראל קטנה עליהם. הם קורבן קלאסי של Being over-qualified. זה קצת נאיבי לחשוב כיום שללהקה ישראלית שנוסעת לסיבוב הופעות בארה"ב יש סיכוי לפרוץ בסצינה הבינלאומית (בכל זאת, אלו לא הימים התמימים בהם "רוקפור" שינו את דפוסי החשיבה שלנו). אבל במקרה של "אגרול" – באמת שאין לדעת.

תגיות: , , , , ,

...ובאותו עניין:

  • פרוג בבלוג - טוב, זה רשמית הפך לשבוע [פרווה חמה] בבלוג. בראשון כתבתי על האיחוד המרגש של הלהקה המיתולוגית שיתקיים ...
  • יש סוסים (טרויאנים) שמדברים עברית - הערב שהיה בלבונטין ביום העצמאות נחשב, כך הבנתי, לסוג של כשלון. קיבצו במקום אחד 20 מהיוצרים הכי מעניי...
  • חרם חרם תרדוף - (פורסם במקור ב-TimeOut תל אביב, 19.8.10) הנה זה קורה שוב: מוזיקאי בעל שם קובע הופעה, כולם קונים כרטי...
  • לא מאכזבים - בהמלצות של השבוע עשיתי טעות. עומר היה הראשון לתקן אותי: "איך יכול להיות שהמלצת השבוע היא הפיקוקס, כש...
  • עצמאות עלק - קרוסלה. Zaka. עמית ארז. רם אוריון. דפנה (והעוגיות) קינן. אסף (ג'ופלין) אבידן. יהוא ירון. ממלושן. בני...



יש כבר 3 תגובות, יא אללה:

  • 1

    את הסיפור של אגרול אני אף פעם לא אבין. להקה מבצעת קלאסיקות של פרוגרסיב לפני קהל נלהב שנהנה מכל רגע – ואז היא הולכת על חומר מקורי שלא ממש מעניין, לא ממש מלהיב ולא ממש מושך קהל. זה מגיע מתוך קטע של "קטן עלי פיטר גבריאל או רוברט פריפ, אני אמן גדול וכולם יאהבו אותי" – הסתכלות מאוד נאיבית על תעשיית המוסיקה, ועוד יותר מופרכת מבחינה סטטיסטית יבשה.

    חבל לי מאוד על אגרול. לפני כמה שבועות ביקרה כאן להקת אוסטרליין פינק פלויד – היא עושה קאוורים, אבל לא מתביישת בזה. כמו הפילהרמונית של ברלין, שעושה קאוורים של כל מיני מלחינים אחרים, ואפילו מלחינים מתים. למה מישהו בעולם הזה חושב שזה לא מכובד לבצע חומרים של להקות ענקיות כמו ג'נסיס, קרימזון או ג'טרו? תפיסה מעוותת של המציאות.

    ברור שאגרול יעשו מה שהם רוצים. יש להם את החירות לבחור לטעות, לבחור ללכת עם החומר המקורי גם אם הוא לא יצליח לתפוס, ויש להם את החירות להשתין על הפוסט הזה בבלוג הזה. ועדיין אני חושב שהם עשו שטות נוראית, שטות ברמות של בזבוז-חיים, שטות ברמות של פספוס-קריירה, שטות ברמה של "בואו נעשה את הטעות שעשו עוד כמה עשרות אלפי להקות, ולא נלמד מהטעות ההיא". עצוב, חבל ומרגיז.

  • 2

    תרשה לי לחלוק עליך בענק.
    קודם כל לעניין תזמורות קלאסיות – מסורת הביצוע הקלאסית היא משהו שהתפתח במשך מאות שנים. הפילהרמונית של וינה מנגנת מנדלסון, או פטר שרייר שר מחזור שירים של שוברט – זה לא קאברים. זו אינטרפרטציה. יש אנשים שמחזיקים 20 הקלטות שונות של המיסה הגדולה של באך. היית קונה דיסק של אגרול עושים קאברים לקרימזון וג'נסיס? על כן, ההשוואה אינה במקומה.

    כשאוסטרליין פינק פלויד היו כאן לפני כמה שבועות וראיתי את הפרסומים, בעיקר חשבתי שזה קצת עצוב בעיני שלהקה מסתובבת בעולם ומשקיעה את כל החיים שלה בהעלאת שחזור מדוייק של מופע(ים) של להקה אחרת. אפס אמנות, בידור נטו.

    להגיד על החומר המקורי של אגרול שהוא לא מעניין ולא מלהיב זו נקודת הראות שלך, שאני לא שותף לה. אני חושב שהיו להם כמה קטעים ממש טובים, גם אם לא תמיד הסכמתי עם ההפקה הנקיה והפרטים הקטנים. לא מושך קהל? כל הבלוג הזה מדבר על מוזיקה שהיא, הרבה פעמים, ממש טובה, אבל לא כ"כ מצליחה למשוך קהל, כי מה לעשות, אנחנו חיים במדינה עם תרבות הופעות מאוד בעייתית.
    להגיד לאגרול "כן, תמישכו עם הקאברים כי ככה תביאו 900 איש להופעה, אבל אל תלכו בדרך שבא לכם ללכת בה באמת כי אז ה-900 לא יהיו אפילו 90" – זו אמירה מסרסת. קאברים זה לא דבר רע – ממש לא! – אבל זה לא נמדד על אותה הסקאלה כמו חומר מקורי. אי אפשר להשוות.

    ועוד משהו קטן – נכון, הפיל' של ברלין מנגנת עשרות פעמים את הסימפוניה השניה של ברמס או את השביעית של בטהובן, אבל הם נוהגים להכניס גם חומר חדש יותר בקונצרטים שלהם, ובכך הם בעצם 'יוצרים' דברים חדשים. כי במוזיקה קלאסית יש הפרדה מובהקת בין המלחין והמבצע, מה שאין ברוקנרול. במוזיקה קלאסית יש תווים – ברוקנרול, אין.

  • 3
    ראובן says:

    אני מסכים איתך
    עדיף שלהקה תתעסק במה שמרצה את הקהל
    ולא במה שהיא אוהבת או מאמינה
    עדיף לעשות קאברים לרוק מתקדם או יותר מזה קאברים לפלייליסט של גלגל"צ מאותו שבוע
    הרבה אנשים יתרגשו
    ויהיה להם מלא קהל והכל

    יותר מזה
    למה אורי זוהר חזר בתשובה , הרבה פחות אנשים מתחברים אליו עכשיו
    ולמה רוברט וויאט כבר לא מתופף הוא היה כל כך מוכשר
    ולמה לליאונרד כהן יש קול כל כך נמוך עכשיו
    ולמה אנשים מתים
    ולמה בכלל דברים רעים קורים לאנשים טובים

גם לך יש מה להגיד? יופי.