מדינת ישראל נגד מוזיקה ישראלית
אחרי שתסיימו לקרוא תרגישו חופשי לעשות סיבוב. אם אתם אוהבים מוזיקה – הבלוג הזה הוא בשבילכם. יש פה המלצות על הופעות שוות מידי יום שישי, כרטיסים חינם שמחולקים מידי פעם, רשמים מהופעות וגם מאמרים בנושאים שונים. היי, יש אפילו קבוצה בפייסבוק עם כל מיני הפתעות! אתם מוזמנים להישאר ולקשקש, ומי שרוצה לעשות מנוי RSS או במייל – שילך על זה, זה בחינם.
שלשום נפל דבר בישראל: עתיד המוזיקה הישראלית בסכנה. מי מאיים עליה הפעם? גלגלצ? המוזיקה המזרחית? אחמדיניג'אד? לא, הפעם הסכנה מגיעה היישר מכנסת ישראל.
כשזה שודר בחדשות ערוץ 2 חשבתי שזו הגזמה. כש"הארץ" פרסמו את הסיפור בגירסה מרוככת קצת נרגעתי, אבל אז קראתי את התקנות החדשות בנוגע לרעש סביבתי (לחצו על הלינק כדי לקרוא את נוסח התקנות), אותן יזם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, וחשכו אוזניי. גולת הכותרת: אסור לנגן. לא רק בין 2 ל-4, לא רק בווליום לא סביר, אלא פשוט אסור – מספיק ששכן אחד יתלונן עליך, ואפילו אם בסך הכל ניגנת להנאתך פרלוד של באך על גיטרה קלאסית, יהיה ניתן לזמן משטרה שתאסור עליך להמשיך ואולי גם תטיל עליך קנס. אגב, גם צפייה בטלוויזיה או האזנה למוזיקה עשויות להיחשב לעבירה במסגרת התקנות החדשות.
התקנות הקיימות כיום נגד רעש סביבתי קובעות שעות שאסור לנגן או להשמיע בהן מוזיקה (בין 2 ל-4 בצהריים ובין 11 בלילה ל-7 בבוקר, ראו סעיף 3 א' בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) – 1992) ורמת דציבלים פר זמן שאסור לעבור (ראו תוספת ראשונה בתקנות למניעת נפגעים (רעש בלתי סביר) – 1990) וכך יוצרות איזון בין רווחת השכנים לבין צורכי חובב המוזיקה או המוזיקאי הסביר. התקנות החדשות לעומת זאת מעבירות את כל הכוח לידיהם של השכנים. או בקיצור: התקנות האלו עלולות להוות מכה של ממש למוזיקה הישראלית, ולתרבות ככלל.
בתור מוזיקאי, תושב דרום תל אביב, שגר בבניין שעורכים בו שיפוצים, אני יודע על בשרי שרעש סביבתי זה אכן נושא טעון. יתכן מאוד שצריך לרענן את התקנות – אחרי הכל גם אני לא רוצה להתעורר ב-8 בבוקר מצווחת הגיטרה של השכן. אבל התקנות המוגזמות שהשר ארדן מציע שופכות את המים עם התינוק – הן אומנם מבטיחות שיהיה שקט, אבל אם לצטט את יורם טהרלב "אם ציפורים אינן שרות, המוות פה מולֵך". מדינה שמדכאת את המוזיקאים שלה, מדכאת את התרבות שלה. מעניין מה חבריו של ארדן למפלגת הליכוד, שרת התרבות חובבת המוזיקה לימור לבנת ושר החינוך חובב הפורטיס גדעון סער חושבים על זה.
מעניין גם שבניגוד לדבריו של ארדן, מסתבר שרעש סביבתי לא מפריע כל כך לרוב התושבים. אבל לצאת נגד רעש זה קל, נוח, ואפילו עשוי לזכות בחיבוק מהתקשורת (בשבועות האחרונים גם רענן שקד וגם רוגל אלפר, מוזיקאי בדימוס, פירסמו טורים נגד רעש סביבתי בהם הם הדגימו התקרנפות מהי. אולי עכשיו יהיה להם סוף סוף קצת שקט, אבל לו הייתי במקומם לא הייתי ישן טוב בלילה). מעניין גם שבדיוק השבוע פורסם ב-TimeOut ששכניו של יהלי סובול שומעים אותו מנגן. עם התקנות החדשות, מספיק ששכן אחד לא יאהב את זה – וליהלי סובול יהיה הרבה יותר קשה ומסורבל לעבוד על האלבום הבא שלו. קל וחומר כשמדובר במוזיקאים צעירים ומתחילים, שעול חדרי החזרות כבד מנשוא בשבילם. אבל אל דאגה, לשר ארדן יש פתרון: "לנגנים שרוצים להמשיך לנגן בביתם הוא ממליץ לעשות מיגון אקוסטי", נכתב במאקו. ארדן שכח כנראה שלא כל המוזיקאים בישראל באים ממשפחות שמרוויחות משכורת של חבר כנסת, ושמיגון אקוסטי עולה הון.
אם כבר קובעים תקנות נגד רעש, אולי הגיע הזמן להגביל את כמות הרעש שמותר לחבר כנסת חסר אחריות אחד לעשות תמורת הון פוליטי מהיר. בינתיים, כל מי שמוזיקה ככלל ומוזיקה ישראלית בפרט יקרה לליבו צריך להתנגד לתקנות האלו. קבוצת ההתנגדות בפייסבוק כבר כאן, העצומה כבר בדרך. בבקשה תפיצו את הלינק הזה.
ויש המשך:
- אני מדבר על הנושא בערוץ 10
- המוזיקאים מתאגדים נגד תקנות הרעש החדשות (וואלה!)
- עצומה של ברי סחרוף, מאיר בנאי ושלומי שבן נגד גלעד ארדן (וואלה!)
- המאבק הצליח – תקנות הרעש ישונו!
תגיות: גלעד ארדן, יהלי סובול, מוזיקה, פוליטיקה, רוגל אלפר, רענן שקד, רעש, תקשורת, תרבות
...ובאותו עניין:
- חרם חרם תרדוף - (פורסם במקור ב-TimeOut תל אביב, 19.8.10) הנה זה קורה שוב: מוזיקאי בעל שם קובע הופעה, כולם קונים כרטי...
- הכל 10 - היום התארחתי בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 בנושא תקנות הרעש החדשות של המשרד להגנת הסביבה והסכנה שלהן לעתי...
- רעש וצלצולים - הפוסט הבא מוקדש בחום לטוקבקיסט חן השבוע האחרון היה שיעור קצר בדמוקרטיה, ובכוחה של הרשת. לפני כשבועיי...
- מזל טוב, תל אביב? - חשבתי שאני אצליח שלא להתייחס לזה, כי אני משתדל שלא להיכנס כאן לפוליטיקה כשאין לה קשר ברור למוזיקה. א...
- המדריך: איך להתעסק עם התקשורת? - אם יש משהו שיכול בבת אחת להפוך 15 איש בקהל ל-150, זה חשיפה תקשורתית. או שוחד. אבל נעזוב את האופציה ה...
זה רק השכן כאן ממול שקפץ להגיב לך שכתבת יפה.
לפי החוק הזה, אגב, נראה כאילו ח"כ ארדן בטוח שמוזיקה גדלה על עצים.
בסופו של דבר, כמו חוקים קודמים ופופוליסטיים אחרים של מר ארדן, מדובר בחוק שספק גדול אם אכן יישמו אותו. הרי גם החוק (החשוב בעיני) של סיגריות במקומות בילוי התחיל ברעש וצלצולים ונכון לעכשיו ברוב הפאבים אף אחד לא יעשה פרצוף אם תעשן. שלא לדבר על חוק הקסדות הטפשי (על אף שגם ההגיון שלו ברור ונהיר, אבל בדיוק כמו התקנה הנוכחית, מנותק מכל קשר למציאות בה אנו חיים). החוקים האלו גורמים לתחושה שנעשים דברים לשפר את איכות החיים, נותנים קצת יחסי ציבור למר ארדן (עוד בתקופותו באופזיציה) אבל יוצרים בעיקר נזק עצום. גם בגלל חוסר היעילות וההגזמה שבהם (חוק הקסדות, התקנה הנוכחית לגבי רעש) וגם בגלל סיבה שניה, החשובה לא פחות, והיא שכל חוק שלא מיושם גורם יותר נזק לשלטון החוק מתועלת. ברגע שרוב האנשים רואים שחוקים הם טיפשיים, חסרי תועלת, לא נאכפים ובאופן כללי מגוחכים, הם מפסיקים להתייחס גם לחוקים אחרים, נחוצים בהרבה. ושלא יהיה ספק, אני חושב שהתקנה הנוכחית פשוט מגוכחת, פופוליסטית, מוגזמת בכל קנה מידה, נועדה בעיקר לעשות רעש (ובכך השיגה את מטרתה) ויש להילחם בה בכל דרך שמתאפשרת לנו. אבל יש פה גם משהו שהוא מעבר לזה, שחשוב לא פחות בעיני. ואו, הגזמתי בתגובה
דווקא אחלהתגובה.
(אחלה סיקור גם).
הבעיה הכי גדולה בעיני הוא שמר ארדן שוכח שקיימת ספרה תרבותית חברתית שאינה מתרחשת בדירתו הסטרילית או בלשכתו המעוצבת. הוא מנסה לעזור לכולנו לחיות בשלווה ורוגע, שנפסיק להרעיש ונתחבר לעצמנו, מאחורי הדלת הסגורה, ונשכח שבחוץ יש מציאות, אנשים, מצבור חוויות אינסופיות. שנשכח שמישהו מנקה את המדרכות שאנחנו הולכים עליהן, שמישהו בונה את הדירות שאנחנו חיים בהם, שמישהו מנגן את המוזיקה שאנחנו כל כך אוהבים וכל כך זקוקים לה. השר ארדן הפך את זכותו של הפרט לשקט ואוויר נקי למסע נגד הספרה החברתית, המציאות המשותפת והחורג מהבינוני והבנאלי. כל עוד הוא לבד בבית, שקט ומשועמם הכל בסדר. ואם הוא משועמם ושקט למה שגם אתם לא תהיו משועממים ושקטים? הרעיון הזה הוא פשוט נצחונו של חופש דבילי ומטופש שבמקום שיאפשר לאנשים לפרוץ גבולות הוא מונע מהם לחיות או לחלופין לחיות בתחום הלגיטימי והבינוני. חופש? לא ממש. סתם כלא מזהב. השר ארדן פשוט רוצה חבורה צייתנית משועממת בינונית ובודדה. אני אומר בואו נארגן הפגנה מוזיקלית מטורפת מחוץ ללשכתו או ביתו. אני כמובן לא יודע לנגן על כלום אבל אשמח לבוא לצרוח בפעימות הרוקנרוליות. בואו נראה לו מה הוא הולך להפסיד.
הייתי מעוניין לקרוא את הצעת החוק במלואה ובנוסח המקורי. אני חושב שגם ראוי לשים לינק בגוף הכתבה במידה ואפשר, כי אני רוצה לדעת נגד מה אני יוצא…
זה זמין?
הליכוד זאת מפלגה ת'אצריסטית ,בכל היבט שתבחר, ככה שמה שמפתיע פה זה לא הליכוד הוציא כאלה תקנות אלא למה לקח להם שנה להוציא את התקנות האלה.
באשר לגדעון סער, אין ספק שזה הבן אדם שאני הכי מתעב בכנסת , ולא שחסר אנשים שמרנים ובזויים בכנסת, אבל הם לפחות לא מסתירים את זה מאחורי תחפושת של "אני תל אביבי ליברל-שומע פורטיס-גר ליד הומואים וגאה בזה"
בחור מזוקן – התקנות (לא הצעת חוק) מלונקקות כבר בגוף הכתבה, תחת המילים "התקנות החדשות בנוגע לרעש סביבתי". מפתיע, אני יודע. הנה הן שוב.
(תלחצו על לינקים, קוראים יקרים, מסתתר בהם מידע חשוב)
כולם – מילים כדורבנות.
הפוסט הזה נשלח על תגובותיו אל חברי הכנסת ארדן, לבנת וסער, אז לא להפסיק בבקשה.
אני לא יודעת אם הלינק לתקנות מביא אותן במלואן, אבל אם כן זו עבודה מחופפת ועצלנית שלא טרחו להגדיר בה מה זה אומר "רעש" מלבד "מפריע לאדם אחר", מה שאומר שכל אזרח עצבני/ממורמר/נוטה לריב/נקמני (ולא חסרים כאלה בארצנו הקטנטונת) יוכל לשפוך את חמתו על שכנו על כל ציוץ ש"מפריע" לו, ולנהל לו את החיים (או לפחות להחליש לו את הווליום שלהם).
אם באמת אין בתקנות האלו שום הגדרה נורמלית, או אפילו נסיון להגדיר מה זה רעש באופן קצת יותר ברור ומדוייק, זו חלטורה מביישת שעלולה לגרום לא מעט נזק לא רק לתרבות ולחופש המחייה של אנשים, אלא גם ליחסים בינהם. תחשבו כמה קל יהיה ישר לערב בסכסוכי שכנים את המשטרה, במקום לגשת לדפוק על הדלת ולבקש להחליש את הווליום…
ושלא נדבר על אזלת ידה של המשטרה שתצטרך להפנות כח אדם כדי לטפל בכל פנייה שטותית על השכן החרש שהרדיו שלו חזק מדיי, על הזמרת/החצוצרן שמתאמנים כל היום, על המורה לפסנתר/גיטרה שמלמד בבית, ואפילו על העולה החדש שמנגן כבר שנים בפינת הרחוב.
וכרגיל, רק "חגי ישראל" ו"בטחון המדינה" נשארים מקודשים ומעל לכל, בטח שמעל לתרבות…
אני חושבת שכן צריך להחמיר את התקנות נגד רעש סביבתי – ונדמה לי שמסכים איתי כל מי שהיה גר כמוני בקרבת גן ציבורי שהופך בעונה החמה (שזה בישראל פחות או יותר 10 חודשים בשנה) זירה למסיבות ילדים עם רמקולים אימתניים המנגנים ממבחרי שירי דץ ודצה ויובל המבולבל.
אבל, חוק צריך להיות הגיוני, מפורט, פרקטי, ובעיקר, ניתן לאכיפה. אין שום דבר מאלו בחוק המוצע. ובכלל, גם כיום רשויות החוק לא מצליחות לטפל במפגעי רעש באחת בלילה בשכונה שלי – אז מי בדיוק ירוץ אחר כל מפוח עלים או סינגר-סונגרייטר עגמומי?
עצומה נגד החוק:
http://www.atzuma.co.il/raash/1000/
Well put
לי יש שכנים שלפחות שלושה לילות בשבוע יש אצלם אספת נוער בחצר עד לפנות בוקר. הזמנתי אליהם משטרה כבר עשרות פעמים ואני יכול להבטיח לך שכמו שהמשטרה אוכפת את החוק, אין לך מה לדאוג.
אם מי שאחראי על העצומה קורא פה – אני חושב שמן הראוי לנסח בצורה נהירה וברורה את העצומה החדשה, ולא רק לתת כותרת ולינקים. יש פה כמה תיקונים- העצומה יוצאת נגד כולם או רק נגד עניין הנגינה/האזנה הביתית? אני לא יכול להגיד שמפריע לי שיבוטל עניין מפוחי העלים. בואו נתייחס ספציפית למה שמפריע לנו וננסח טקסט עבור העצומה הזאת, מה שיש שם לא מספיק, וחבל על כל שניה…
פוסט נאה כתבת, ובאמת התכונני גם אני לצעוק "איזה חוק בורגני-שמרני וכו'", אבל-
עיינתי במסמכים, ואני חייב לומר שלא כתוב שם בשום מקום שאסור לנגן.
כתוב שאסור להפריע לשכנים.
בתור אחד שעבר דירה לא מזמן בגלל שכן גיטריסט חפירות, אני בהחלט יכול להתחבר לזה.
אני חושב שאנשים שעושים רעש בבית שלהם (ובכלל זה מוזיקאים) צריכים לדעת לרסן את עצמם, מבחינת ווליום, שעות הנגינה, והקרבה שלהם לשכנים.
כל מתופף אמור לדעת, ולא צריך חוק ממשלתי בשביל זה, שזה לא הגיוני לתופף בבית משותף.
אני גם בספק אם החוק הזה ייאכף כפשוטו, ואם הוא ישפיע איכשהו על תרבות הנגינה.
כל מה שצריך זה לגור ליד אנשים שפויים (שזה פונקציה של מזל נטו), לפתח איתם יחסי שכנות תקינים, וכן, להתחשב.
לכל אלו שחושבים שהמשטרה לא אוכפת את חוקי הרעש – בתור אדם שהמשטרה ביקרה בביתו כמה פעמים בעקבות סכסוך שכנים עם שכן אחד מופרע, שמתלונן דרך קבע על רעש (גם כשמדובר ב"רעש" של נגינה על גיטרה אקוסטית ב-8 בערב), אני יכול להעיד שהמשטרה דווקא כן מנסה לאכוף את החוק. וכאמור – טוב שכך, אין לי בעיה עם המשטרה או עם חוקים נגד רעש, שאנו זקוקים להם. יש לי בעיה עם חוסר האיזון המטורף משהו בתקנות החדשות, שדה פקטו עשוי לפגוע במוזיקאים באופן לא מידתי.
קרפמן – צר לי, תעיין במסמכים שנית. "לא כתוב שם בשום מקום שאסור לנגן"? אתה מפרש באופן תמים את סעיף 2.ב. בתקנה החדשה: "לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה, באזור מגורים, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש המפריע לאדם אחר". על הנייר זה אומר שאסור להפריע. בתכל'ס זה אומר שכוח השיפוט עבר מהמחוקק והמשטרה אל השכנים שלך.
תקנה מסודרת לא יכולה להשאיר פרצות כאלו של שיקול דעת לכל אדם. יש שכנים סבירים שיתלוננו על רעש רק כשהוא באמת מוגזם או מפריע. אבל יש שכנים שינצלו את התקנה כדי להגביל את שכניהם בכל צעד ושעל מסיבות שונות ומשונות, ובסופו של דבר ליצור לעצמם שכונה בלי מוזיקה (שלא לדבר על סתם שכנים נקמניים וסכסוכי שכנים). כשמספיק בנאדם אחד שמתלונן, שלא חלה עליו שום חובה להוכיח שמדובר במפגע אובייקטיבי – זהו מדרון חלקלק מידי.
אני מסכים איתך שחשוב לפתח יחסי שכנות תקינים ולהתחשב. אבל הדרך לעשות את זה לא עוברת דרך תקנה שהופכת הזמנת משטרה לדבר יותר קל מדפיקה על הדלת ובקשה פשוטה להוריד ווליום. התקנה הזו מעודדת ניכור, לא יחסי שכנות.
אגב, יש אלמנט נוסף שטרם זכה להתייחסות:
התקנות המקוריות מבדילות בין 5 סוגי מבנים (שמושפעים ממטרת הבניין ומהאיזור בו הוא ממוקם). למשל, בבניין שלי, שמוגדר כבניין מגורים באיזור תעשייה, מותר לנגן יותר זמן בווליום יותר חזק מאשר בבניין של מישהו שגר במרכז העיר, וזה הגיוני. התקנות החדשות לא עושות שום הפרדה, עד כמה ששמתי לב.
אם החוק הזה יוצא, מתארגנים קבוצה של מוזיקאים
(ונשתדל לארגן חנויות) פשוט לוקחים מגברים ענק ומנגנים להם מול הבית.
הבעייתיות האמיתית היא שכמעט כל מקום בישראל הוא במרחק "לא חוקי" מבניין מגורים.
אם הייתי נבלה, אני יכול לקפוץ על כל חתונה באולם ומסיבה בבית הספר שמתרחשת במרחק קילומטרים אבל את הדיה אני שומע, ולהזמין משטרה.
ועם כל הכבוד לארדן, שהוא אולי לא חזק בהיגיון אבל מחוקק טוב בדרך כלל, אך אפשר להסביר את המצב האבסורדי שאסור להפעיל אזעקה במכוניות?
מובן שעל המשרד לביטחון פנים אי אפשר לסמוך, אז בעלי הרכבים ייגנו עליהם באמצעות טלפתיה?
ומה לגבי השעות והמועדים המותרים? אולי זה ייראה מוזר בעיני השלטון, אבל לא כל העם מתעורר בחמש בבוקר לעבודה כמו פרלטוריון טוב. יש גם אנשים שקמים בתשע, רחמנא ליצלן, וגם להם מגיע לא לשמוע פטישי אוויר.
לי אישית, כל התיקונים האלו נשמעים כאילו קפץ לכבוד השר הפיוז מהדיירים בשכונה שלו, והוא משחרר את הזעם דרך לגיסטלציה.
הרי לכולנו ידוע על לפחות הופעה טובה מאוד שנפסקה ב-11 מזעם השכנים.
לזר-
להזמין את המשטרה תמיד היה דבר קל, ותמיד היה נתון לשיקול דעתם של השכנים.
הסמכות לנזוף באזרח או לקנוס אותו נשארת בידי השוטרים, לפי שיקול דעתם.
ועד כמה שידוע לי, גם עד עכשיו אסור היה להפריע לשכנים.
אז מה בעצם משתנה?
(סורי שאני מקלקל את המסיבה)
כתוב כל כך טוב
נשאר רק להאמין שכלום לא יעצור דברים אמיתיים
קרפמן – להזמין את המשטרה תמיד היה קל, אך גם מוגבל בשעות. אם תתקשר למשטרה להתלונן על רעש שלא בין 2 ל-4 ולא בשעות הלילה, יסבירו לך באדיבות שאין להם מה לעשות בשעות היום ושמוטב שתדבר עם השכן שלך.
עם התקנות החדשות לעומת זאת אפשר להזמין את המשטרה בכל שעות היממה.
אתה באמת לא רואה שום הבדל?
זה אבסורד. אני מופתע שאתה לא רואה את זה.
בתור אחד שגר בעיר בה הופעות רוק באמפי העירוני מופסקות ב11 בלילה (ראיתי במו עיני את יהודית רביץ מקצרת את ההופעה "מטעמים מוניצפלים" ואומרת ל7000 צופים המומים: "תפנו למוניציפל שלכם") אני שמח שהעניין האידיוטי הזה של 11 מבוטל. אם אני מבין נכון, החוק הזה מעביר הרבה יותר אחריות לשיקול הדעת של המשטרה. אם זה טוב או רע, ימים יגידו. לדעתי לא יהיה שינוי מהותי במצב. אם אנשים יירצו לנגן הם ינגנו, ואם בני נוער ירצו להתפרע בגנים ציבוריים, הם יתפרעו. כמו בחוק העישון, זה תלוי הרבה יותר בציבור מאשר ברשויות.
אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לכתוב את תחושתי לגבי התקנות החדשות בנוגע לרעש סביבתי… למען הגילוי הנאות גם אני מוסיקאית, אבל, וזה אבל גדול, אני מקווה שלא רק מוסיקאים יתנגדו לתקנות החדשות…
עשיתי ניסוי. חיפשתי בmp3 שירים בעיברית שמכילים את המילה-מוסיקה- נחשו כמה מצאתי…
אז אתן את הבמה רגע לאמני ישראל:
-"תן למוסיקה לשיר לנשמה."
-"מנגנת מוסיקה צלולה מעבירה בי
שוב אותן צמרמורות עונג ידועות."
-"מוסיקה צוענית מסייעת
לשנות את המציאות
מרחיבה את הגבולות"
-"שמש מכשפת נחה על הים
אם תקשיב למוסיקה, כל העולם
ראש אל ראש אל גוף, תשוקות והזיות
מי אמר שלא נותנים בכיף לחיות."
-"מוסיקה היא כמו תרופה לנקודה כואבת"
ויש עוד
ועוד
ועוד…
וזה עוד לפני כל המוסיקאים החדשים שרק/עוד לא יצאו אל השוק. המחשבה שלא אוכל לשיר ולנגן בביתי מעלה בי כעס שאינו ראוי לטוקבק… אולי הוא ראוי לשיר.
אבל זה יותר מזה, כי המחשבה שלא אוכל לשמוע מוסיקה, מעלה בי פרצי זעם ומחשבות אלימות… אני לא אדם אלים… אני עושה מוסיקה.
זה מכעיס אותי שהצעת תקנה כזאת בכלל עולה על הפרק שכן היא פוגעת בדמוקרטיה. רציתי לאמר גם בחופש הביטוי, ואז בדקתי וגיליתי שבישראל אין שום חוק שמגן על החופש הזה… מפתיע.. ?
אז מה? נשאר לי רק לאחל לגלעד ארדן, שילדיו היקרים יגלו את המוסיקה.זה נכון, שלהם יהייה כנראה תקציב למיגון אקוסטי, אבל אולי זה יעזור לאבא שלהם להבין את משמעותה של מוסיקה ואת משמעותה של נגינה או הקשבה,ואז אולי, רק אולי, הוא יצא לכולנו מהוריד.
אני רוכבת ולא התנגדתי לחוק הקסדות
מעשנת ולא התנגדתי לחוק העישון
אבל עכשיו הגזמת.
לך,מר ארדן, תישן על זה… שים לך איזה דיסק שאתה אוהב… או שלא.
או שפשוט שחרר אותנו מהעול של לשמוע אותך… זה הרעש הסיבבתי שכרגע הכי מפריע לי.לנו…
ותן לנו למצוא תרופה לנקודה כואבת
ותן לנו לשמוח ולרקוד
אם מוסיקה לא תהייה כאן, לא יהיו גם תיאטרון קולנוע ומחול. לא תהייה תרבות. לא יהייה חינוך
ומה יהייה עלינו?
גם אם אני מצדיקה את מה שכתבת, מה הקשר ליורם טהרלב ול"אם ציפורים אינן שרות, המוות פה מולֵך"? טהרלב התכוון לציפור ולא לרעש מלאכותי (או מוסיקה).
אוסנת – מוזיקה זו מוזיקה. עולם בלי מוזיקה הוא עולם מאוד עצוב, וזה לא משנה אם מדובר בציפורים או בגיטרות. אגב, גם עולם שבו אנשים יכולים להיות כל כך כבדים שהם לא קולטים דימויים פשוטים הוא עולם קצת עצוב לדעתי, אבל זה כבר לפוסט אחר.
רונה – ריגשת.
בתור אחד שגר בשדרות ירושלים ליד תיאטרון גשר, אני חייב לומר שאני משתומם על ההתעסקות חסרת הטעם והעניין בהיטפלות למוזיקאים וליצירתם והגעה עד כדי גיחוך ואיוולת. בשעה שבקטע הרחוב שלנו, כמו גם בעורק תחבורה ראשי אחר בעיר- באיבן גבירול, גורמים העבודות הממושכות לסבל ממושך שלא יתואר, ברמות הרעש הבלתי נסבלות והליכלוך והאבק ואי הנוחות, בלשון המעטה. לדיירים ולבעלי העסקים. תוך כדי מפגעים אקולוגים ותברואתים קשים. למי בכלל איכפת גם מפחי הזבל המלאים שהליכלוך והצחנה, בעיקר בימי הקיץ החמים, גורמים לעוד סבל ולסכנה תברואתית. אבל למה שהאחראי על איכות הסביבה יתעסק בעיקר. במפגעי רעש ובתברואה לקוייה ומסוכנת. יותר חשוב ודחוף להציק למוזיקאים וליוצרים המנגנים להנאתם המועטה והנחותה לעומת כל הרעש והצחנה שמסביב. לסובלים, למסכנים ולחלשים – תמיד הכי קל להציק או להצר את צעדיהם ולהתעמר בהם. -הרעש החזק יגבר בסופו של דבר על דקויות היצירה והסולמות המוזיקליים. ובסולם העדיפויות של נבחרי העם אין מקום למוזיקה ולאמנות ולתרבות ולאיכות. אגב, רמת האבסורד כל כך גבוהה ומגוחכת בשימה על המוקד את המוזיקאים, המנגנים והיוצרים, העושים את מלאכת הקודש המבורכת שלהם, -בעוד רמקולים אימתניים מרובי-דציבאלים סאב-וואפריים מטרידים ומזעזעים ברעם מחריש אזניים ובטירטור מזרחי בעיקר – מתוך מכוניות חולפות, בכל שעות הלילה! -יעשה נא השר הבחנה ובידול בין יצירה ואמנות לבין רעשים, רעשי חוץ ורעשי רקע ושאר מפגעים!
מי שמנגן פרלוד של באך על גיטרה קלאסית באמת צריך להתלונן עליו
גלעד ארדן.. עוד ספין תקשורתי של השר.. כדי להשאר בכותרות… נראה לי שטעית במדינה כאן זו לא אירן.. זו מדינה דמוקרתית המעודדת תרבות, אומנות, אני מאמינה כי בעוד שבוע הוא ייצא בהצעת חוק חדשה שיש לשים רעלות .. אסור לפתוח חלונות בשעות מסויימות… יש לי שאלה אליך מר ארדן… אם אני ובן זוגי אוהביםבזמן הסקס שלנו לשיר ובכלי הנגינה לאונן האם זו תיהיה עבערה על החוק???????
אני מציעה לך בשמי ובשם רבים אחרים להתפטר… ולעוף מהמדינה שאינך שייך לה.. אז יאלה בי
רוב הרעש שאני שומע מהבית נובע מצפירות של מכוניות שמחכות עד שמשאית הזבל תסע עוד כמה מטרים קדימה.
רוב הסיכויים שהמכוניות של הצופרים מלאות בבידוד אקוסטי, החלונות סגורים, והמזגן על פול ווליום. הם לא שומעים את הצפירות של עצמם, אני כן.
כשאני הולך ברחוב, לפעמים אני שומע מוזיקה בוקעת מאיזה חלון. רוב הפעמים אני מבואס כי הם שמו את זה שקט מדי בשביל שאזהה את השיר, וזה נשמע כמו אחלה שיר.
כששכן מתלונן על רעש, וקונסים את המרעיש, לא עדיף לקנוס את המתלונן ולהתקין אצלו בידוד אקוסטי?
הסיכוי שהמרעיש יגרור תלונות מהרבה שכנים נמוך.
הסיכוי שהמתלונן יתלונן על הרבה שכנים גבוה.
קניסת המנגנים לא תוריד את התלונות, אבל כנראה שהמתלוננים לא מצליחים להדביק את הספוג לקיר.
עתיד המוזיקה הישראלית בסכנה, וזה עוד לא הצד החמור ביותר של העניין.
לזרבוי, הרשה לי לתקן את תגובתך לקרפמן(15)- כוח השיפוט אינו עובר מן המחוקק אל השכנים שלך, אלא מן המחוקק למשטרה. כפי שקרפמן אומר, שכנים יכלו להתלונן גם תחת עול התקנות הקודמות, אלא שאז (וזה מהותי!) הוגבלה המשטרה בתקנות ברורות (יחסית) אשר הציבו את המשטרה בתפקיד המוציאים לפועל בלבד-כפי שאכן אמור להיות תפקידם.
התקנות החדשות, כפי שעולה מכמעט כל התגובות כאן, משאירות מרחב בלתי מוגבל לפרשנות. בפועל, המילה האחרונה בנוגע לתהליך הפירוש של 'רעש המפריע לאדם אחר' תנתן בהכרח על ידי נציג המשטרה (בין אם על ידי היענות למתלונן ובין אם בשליחתו לכל הרוחות).
בהתחשב בגבולות המעורפלים של התקנה החדשה, ובכך ש(ככל הידוע לי) לא הוקצו גדודים חדשים של שוטרים לאכיפה, הכרעה משטרתית מי מן התלונות (העומדות כולן בתקנות) אכן ראויה ליחס וכוח אדם, הנה בגדר הכרח.
והופ, תראו מה יצא: הרשות שאמורה להיות אחראית על אכיפה בלבד, הופכת להיות רשות מחוקקת. ואם במשטרת ישראל העלמת עין או אכיפה מוגברת הנן לרוב מדיניות ולא עניינן אקראי, נוצר מצב בו המשטרה (שאמורה לשמר את החוק)הופכת להיות מתוות חוק, או לפחות מתוות גבולותיו. לדוגמא- נהגים הצופרים אינם מפריעים את שלום הציבור, כמו גם קונצרטים של מוזיקה קלאסית, לעומת אנשים השורקים בחדרי מדרגות, או מנגנים מוזיקת רוקנרול, או מזרחית,או משמיעים קריאות לתפילה.
אני רואה בתקנות החדשות עוד צעד בהסרת כל ההגבלות על כוחה של המשטרה.
עתיד המוזיקה הישראלית בסכנה, אך גם עתידן של חירויות הפרט. אותי זה מפחיד אפילו יותר.
החוק הזה רוב הסיכויים שלא יעבור, וגם אם במצב של חורבן אפוקליפטי של ממש הוא יעבור איכשהו, הוא יהיה משמעותי לתקופה הקצרה שידברו עליו בחדשות… אפילו משמעותי זו מילה גדולה… חבר'ה, את המוזיקה אי אפשר לעצור…
עם ההצעת חוק המיותרת הזו והחוק הנוכחי שקיים, לא פלא שהמדינה שלנו נראית ככה… ילדים עסוקים בלשמוע עוד מוצר של פרץ כלשהו ולזמזם את המילים בקול בלילה מתחת למרפסת של זוג צעיר במקום להתאמן על הנגינה שתביא אותם גם לשלוות נפש, גם להבנות חדשות וגם תביא להם אחלה כוסיות…
עם החוק הנוכחי אפשר להסתדר, הוא לא מוגזם ואפשר למצוא בו היגיון של התחשבות בשכנים שיכולים לדקור אותך… ההצעה החדשה פשוט מיותרת לחלוטין ושארדן ילך לחפש מי זמרת מזרחית שתנענע אותו… תכף הוא יציע גם לקנוס אנשים על פלוצים רועשים בטענה שזה גם מפגע רעש וגם פליטת גז חממה לאוויר ופגיעה באיכות הסביבה…
וואללה לא פלא שמנבאים את סוף העולם בקרוב תראו לאיפה הגענו… רוקנרול כותב צוואה על מיטת בית חולים וג'ימי הנדריקס מת…
כל כלי לנגן עליו הוא מרפא לנפש ועושה טוב בנשמה. אם יש בלאגן עם השכן, וואללה אין מנוס, שיקנה גם גיטרה ונלמד אותו את הדו רה מי… ואם יבוא גם השוטר? עלאכיפאק – מרכיבים אחלה טריו לג'אם חד פעמי.
שורה תחתונה – בישגדא והמיולין בהופעה בלבונטין 7,
שישי ה2.4 כשר לפסח 😉
http://www.myspace.com/bishgada
http://www.facebook.com/?sk=2361831622#!/event.php?eid=370739971534&ref=ts
דקלה הולנדר – לא יודע אם זה ירגיע אותך או רק ידאיג אותך יותר, אבל דווקא הפעם את טועה – דווקא עפ"י המדיניות שהייתה עד כה, כוח השיפוט היה בידי המשטרה. סעיף 3.א' של תקנות מניעת רעש 1992 קובע כי אסור להשמיע רעש חזק מכלי נגינה בשעות מסויימות, כשרעש חזק מוגדר כרעש חזק עפ"י התרשמותו של השוטר.
הרעיון הוא ששוטר הוא גורם אובייקטיבי שיכול להתרשם אם מדובר בתלונה קנטרנית, בסכסוך שכנים וכו', או בתלונה אמיתית שנובעת מרעש חזק בשביל האדם הסביר בשעות שאסור להרעיש בהן. בכל מקרה מטרתו של השוטר היא לאו דווקא לעשות משפט, אלא להשכין סדר. החשש הגדול שלי הוא שבעוד שהשוטרים מנסים עפ"י רוב לצאת בסדר עם כולם, תחת התקנות החדשות השיפוט מופקע מהשוטר: ההגדרה לרעש כבר לא תלויה בשוטר, אלא מוגדרת בפשטות כ"רעש המפריע לאדם אחר".
סתם לידע כללי, יש בחוק המקורי קביעה שמסבירה מהו "רעש בלתי סביר" – רעש בעוצמה מסויימת למשך זמן מסויים במקום מסויים, והגדרה זו כבר מצריכה מכשור מדידה אובייקטיבי.
לנשום , מותר פה?
משעשע. המוסיקה הישראלית בסכנה? אתה מנסה לומר שבמדינות אחרות בהן אנשים משתדלים להתחשב זה בזה אין מוסיקה?
לא המוסיקה בסכנה, אלא ה"זכות" להטריד ולא להתחשב באחרים.
התגובות להצעה הזאת מזכירות את התגובות לחוק למניעת עישון – "אל תפריעו לנו להפריע לכם".
קודם כל יש לדאוג שאנשים מסוגו של מר ארדן לא יכנסו לכנסת משום שהוא עצמו מהווה נזק סביבתי למדינה ולתושביה. אני מתפלא: כדי להיות סנדלר אדם לומד סנדלרות, כדי להיות רופא אדם לומד רפואה, כדי להיות טבח או מלצר – אני צריך ללמוד משהו בחיים שלו.
תגידו לי אתם, כדי להיות ח"כ מספיק להיות אדיוט? אין צורך בשום השכלה נוספת? אז אולי לפחות יש לעמוד בבחינת אי קיו בסיסית? לא? גם זה מיותר? טוב, אז במקום זה, מפלגה שיש בה אחד כזה צריך להמנע מהצבעה עליה, בכלל, יש להתגונן נגד כל מפלגה שיש בה אנשים המציעים הצעות מגונות נגד הציבור – וזה על ידי צימצום כוחה הפוליטי.
אני ממליץ לכל ראש מפלגה לבחון את חבריו, ואת מידת הנזק שהם עלולים לגרום לחברה לשלום ולתרבות. גלעד ארדן, בוקר טוב לך תחפש לך עם אחר ושם תהיה חבר כנסת, רק לא בבית ספרנו!
אף אחד לא התכוון לדכא לכם את חוש היצירה ובעקיפין את "התרבות הישראלית". נראה לי שקצת לקחתם את זה רחוק.
וכן, תחשבו על השכנים שלכם שלא צריכים לשמוע את כל מה שעובר עליכם.
אף אחד לא אמר לנגן, פשוט לא להפריע לאנשים אחרים. די מוצדק לא ?
אני מזמין אותכם לשכונה שלי, בנתניה (לצערי), בה יש שכן אדיוט שמנגן באופן שיטתי מוזיקה מזרחית וטראנסים החל משעות הבוקר, מקפיד יפה על הפסקה בין 2 ל 4, וממשיך ב 4 ודקה היישר עד 10 בלילה.
המוזיקה היא בפול ווליום, וחלונות דירתו פתוחים לרווחה.
הוא לא עובר על שום חוק לכן המשטרה לא מוכנה להגיע, וגם לא העירייה.
יש למישהו פתרון ? אני אשמח.
גיא.
052-5888758
מישהו שם לב שבשנה-שנתיים האחרונות העלו את הווליום של צפרי האמבולנסים? המטרד הפך לבלתי נסבל.
גיא- ניסית לבקש ממנו שיוריד את הווליום?…
גם אנחנו בתור מוסיקאים (ואני מאמינה שאני מדברת בשם כולנו), לא מאמינים שיש צורך להפריע לאחרים.
טל-תגדירי "מפריע לאדם אחר" (ולא הכוונה היא לא – מפריע לך! אדם אחר אינו גורם אובייקטיבי ואינו יכול להיות מדד לחקיקה, כמו שכבר צוין פה, אם בכלל טרחת לקרוא, זה אומר שאם השכנה שלי שונאת אותי, אני יכולה להפרד מהגיטרה ומאימוני השירה, ואת אם השכן כועס עליך יכולה להפרד מהרדיו והטלוויזיה.
מיהו אותו "אדם אחר" שלפי מידת הרעש שהוא מסוגל לסבול ימדדו את כמות הרעש המותר?
לא בכדי יש כאן התלהמות של מוסיקאים. אנחנו לא אנשים מציקים. אל תציקו לנו. אל תיקחו לנו ולילדים שלומדים להיות דור העתיד של המוסיקה ובכלל, את הדבר שהכי יקר לנו,שבשבילו אנחנו קמים כל בוקר, כי אז מה נעשה? ילד שלומד מוסיקה מבלה בסיבות ה6 שעות ביום בביתו באימונים, הוא לא מסתובב משועמם ברחובות, דבר שהוכח כבר שיכול להיות מסוכן בהרבה מלהתאמן על סולמות או אפילו לנגן פנתרה…
מוסיקאי שעובד על המוסיקה שלו, הוא הגורם לכך שאתם תוכלו להתרגש ממוסיקה ושאר דברים הקשורים בה, אם כי בעצם גם להאזין עומד לצאת מהחוק…
אויש נו, באמת…
בתור מתנדב במד"א אני יכול להבטיח לך שלא העלו שום ווליום של האמבולנסים, חוץ מהעובדה שאפילו אי אפשר לעשות את זה.
ולזרבוי- תודה
החוק לא הגיוני!!! זה אומר שאנשים לא יוכלו לחגוג ימי הולדת, בריתות וכו'…
ידוע שישנם שעות מנוחה שאסור בהם להשמיע רעש, וכך צריך להשאר.
אותו בן אדם, ולא משנה מה גילו, שרוצה ללמוד לנגן על כלי נגינה מסויים חייב להתאמן, והמקום היחיד לזה הוא בבית!
לא לכולם, ואוסיף לרוב אין כסף כדי לאטום את הבית מרעש, או להשכיר אולפן וכו'…
ו"הודות" לחוק הזה המוזיקה פשוט תמות ומהר מאוד!!!
מזכיר לי את הסרט ההוא, עם טים רובינס,
The Rectifier
יכול להיות שארדן מנסה להיות הגרסה הישראלית של טים רובינס?
בכל מקרה, העניין הוא, שלכל אחד באופן אינדיבידואלי מפריע משהו אחר, אני יכולתי לצאת בשמחה נגד פופ מזרחי וטראנס ושכנתי אשר שומעת אפרת גוש בקולי קולות ומנסה לעקוף אותה – אבל מה לעשות שלי עושה שמח ללחוץ פלי על פרל ג'אם בפילדלפיה, 2009, להגביר את הווליום ולקפץ ברחבי הדירה הדרום תל אביבית שלי לצלילי הביצוע החד פעמי של bugs באקורדיון זייפן, שוב ושוב ושוב…?
קורה. יש רגולציה, ויש שכנות טובה, ויש את האנושות וספציפית את עם ישראל שבעיקר לא מזיזים לו לא זה ולא זה ואנחנו מצליחים לשרוד.
אם יהיה לנו מזל, החוק יתקבל בפועל כמו איסור העישון – יותר אנשים יפתחו עיניים וישאלו את השני אם זה מפריע ותו לא.
ד"א ללהקת הרוק שגרה מעלי בדירה הישנה בפרישמן 64 – תמשיכו להתאמן, you're not there yet
מר ארדן, כנראה שמשעמם לך או שחסרות לך כותרות, אחרת אין לי איך להסביר את הצעת החוק הזו. כל יתר העניינים תחת קטגוריית "איכות סביבה" מטופלים? מפעלים מזהמים? אנטנות סלולריות מזיקות? יזמים קפיטליסטיים עוכרי כל פינה ירוקה? במדינה שהמוסיקה כה בסיסית בתרבות שלה וכה חיונית לנפש, לחסום את האופציה הזו עבור המוני האנשים הניזונים ממנה יותר מהאוויר המטונף שיש לנו לנשום, זה חוסר רגישות ממדרגה ראשונה.
מעבר לחברותא ולפורקן הטמונים בעשייה המוסיקלית בחדרי חדרים, איך בדיוק אתה חושב שימשיכו היוצרים ליצור? יצירה לא מתחילה מאולפנים, היא מתחילה מהסלון בבית, מחדר השינה, עם גיטרה ופסנתר. מוסיקה שגם אתה נהנה ממנה וצורך אותה. אז לאן אמורים היוצרים ללכת לשיטתך? לגן הציבורי הסמוך?
הרי ההצעה שלך רק תמנף סכסוכי שכנים שלצערנו כ"כ שכיחים בינינו, ותבזבז את זמנה היקר של המשטרה. לי עצמי השכנה ממול מזמינה ניידות חדשות לבקרים באמתלות שווא על מסיבות לכאורה, רק משום שהיא לא אוהבת את צבע החולצה שלי באותו ערב. עכשיו אם חלילה יישב אצלי חבר עם גיטרה ובמקום לראות "האח הגדול" נרצה לשיר קצת שלמה ארצי נצטרך לתת על כך דין וחשבון בפני כחולי המדים?
חוק צריך לאכוף. האם בזה צריכה המשטרה להתעסק לדעתך, במקום במשפחות הפשע, כבישים קטלניים, מוכרי אלכוהול לקטינים וכיוצא בזאת? אחת מן השתיים, או שצפויה תוספת כ"א ותקציב מסיבית למשטרת ישראל, שהציבור עדיין לא יודע עליה, או שכל הרעות החולות שציינתי מעלה פסו מן העולם כבמטה קסם. לך הפתרונים.
סע לנופש, מר ארדן, נקה את הראש, שמע קצת מוסיקה טובה, וחזור לטפל בעניינים חשובים באמת.
יש משהו נורא עקום וצורם בתקנות האלה, שרק מגביר את תחושת ההתקוממות.
לא יודעת אם שמתם לב, אבל התקנות מאפשרות לצעוק כל הזמן למעט בשעות מסויימות (בין 2 ל-4, או בלילה אחרי 22).
לעומת זאת, נגינה אסורה כל הזמן!
הנוסח גם אומר שאסור לנגן באופן שגורם או עלול לגרום לרעש מפריע. זאת אומרת שגם אם לא גרמת להפרעה בפועל (נגיד השכנים שלך חירשים כולם), אלא רק היית עלול לגרום – עברת עבירה.
פנאטי ולא מאוזן, בקיצור. מאד מקווה שמי שצריך יקרא את התגובות ויקח לתשומת ליבו. מוזיקה תוצרת בית זה באמת הדבר האחרון שצריך להילחם בו כרגע.
רונה, מי שמפריעה לו השירה שלך או נגינת הגיטרה יזמין משטרה, שיחליטו הם.
מפריע לאדם אחר זו לחלוטין הגדרה הגיונית לחקיקה, רק לא בארצנו הקטנטונת כנראה, כאן הזכות להטריד עולה על כל זכות אחרת.
אל תנגנו בבתיכם, אל תשירו בבתיכם ואל תשמעו טלויזיה בווליום שהשכן שלכם יכול לשמוע גם.
אם הגדרות החוק מטרידות אותך, בדקי כיצד הוא נקבע במדינות אחרות בהן נהוג להתחשב בזולת.
רעש הוא בוודאי לא דבר חיובי ובטח שאתה מאוד רוצה לישון או לעבוד או אפילו סתם לנוח. אבל קשה מאוד להבין את הרעיון מאחורי ההחלטה למנוע נגינה בכל שעות היום. מי אלה הלומדים נגינה? אלה אותם ילדים
שבדרך כלל הם המובילים בבית הספר התורמים לחברה
אלה שזה כישורם ואין אפשרות למנוע מילד כזה לא נגן.
לא יצמחו לנו כאן דורות של מוסיקאים שיצרו מוסיקה ובוודאי תרבות מכל קשת וסגנון מוסיקלי.
ליצור חדר הסופג את הרעש הוא יקר ובוודאי אחרי שההורים השקיעו בכלי כ-טרומבון כ 20,000 אלף ש"ח
וזה לפעמים אחרי כמה חודשים הילד מחליט שזה לא בשבילו.
במקום לקדם את המוסיקה ובוודאי את התרבות רעיון אבסורדי זה יביא לבכיה לדורות.
התחרפנתם לגמרי.
כותרת הפוסט, מוגזמת וחרטטנית.
מזל שהדיון הזה לא יוצא את גבולות הבלוג והסצינה.
טל – ההשוואה שלך לחוק העישון מקוממת. כשאנשים מעשנים לידך, הם ואתה עשויים לקבל סרטן עם תופעת לוואי של ריח מסריח שנתפס בבגדים. כשאנשים מנגנים לידך, הם ואתה עשויים לקבל רעש עם תופעת לוואי שנקראת תרבות ישראלית.
המאבק פה הוא לא על הזכות להרעיש או על הזכות לא להתחשב, אלא על פגיעה בתנאים הבסיסיים לקיום תרבות בארץ. ברור שצריך לאזן את זה עם הזכות לחיות בשקט. התקנות כרגע לא מאוזנות באופן חריף. החשיבה שלך היא בינארית – ניתן להחריף את חוקי הרעש לטובת האזרחים שרוצים שקט מבלי לפגוע עד כדי כך במוזיקאים.
עוד הערה לגבי "בדקו את חוקי הרעש במדינות אחרות" – אנשים שוכחים שבמדינות אירופה הקירות עבים יותר והחלונות כפולים בדרך כלל בערים, עקב מסורת בניה ואקוסטיקה (ורעש) טיפה יותר ארוכה ממסורת הפלקל וקירות הגבס שלנו. בארץ חוקים כאלו אומרים דה פקטו לא לנגן.
גיא – אם להמשיך באותו כיוון, ברור שהכוונות מאחורי התקנות הן טובות. ואגב, יש שם הרבה סעיפים יפים וחשובים, כמו ההתייחסות למפוחים ואזעקות. אבל העובדה שלא התכוונו לדכא את המוזיקאים לא אומרת שבפועל התקנות האלו לא מדכאות מוזיקאים. הן כן. הן פוגעניות באופן לא מידתי, ועל כך הצעקה.
הפתרון של התקנות הוא להעביר את כוח השיפוט לשכן אחד בודד, וזו לא דמוקרטיה, ולא מדד אובייקטיבי לרעש או לאי התחשבות, אלא סתם פתח לבלאגנים, נקמנות, וכפיית רצון היחיד על הכלל לא פחות מאשר הילד עם החצוצרה שכופה את נגינתו על שכניו. צריך לאזן בין הצדדים, לא להעביר את כל הכוח לצד אחד בלבד.
לשאלתך – אני למשל לא אתנגד אם יהיו תקנות רעש חדשות שאוסרות השמעת מוזיקה עם חלונות פתוחים, או השמעת מוזיקה או נגינה לפני 10 בבוקר. אני גם יכול לדמיין תקנה שאוסרת השמעה רציפה של מוזיקה חזקה (לפי חוות דעת של *שוטר*, לא שכן) יותר מ-X שעות רצוף ביום. יש פתרונות, רק צריך לחפש אותם באמצע ולא בצד.
ואחרון חביב, חן – שתהיה לך שבת שלום, הנה קצת חומר לקריאה לסופ"ש. מעניין מה עוזריו של השר ארדן יגידו אחד לשני כשהם יקראו את התגובה שלך (ברגעים אלו הם עושים ריפרש, אגב) :-).
טל- מציעה לך קיראי את התקנות החדשות לפני שאת מגיבה
כבוד השר… אשמח לשלם לך את כרטיס הטיסה ישירות לאירן – הסר דאגה מליבך – לא מפי ילדי ייחסך הדבר – אתן לך את הכסף מהמעשרות שאני נהנית לתת (רצון הקב"ה) שאוהב לראות את בניו שמחים – והרי ידוע שמוסיקה משמחת את הלב…..
אז מצד אחד יש את התרחיש הסביר מאוד שבו מוזיקאי גאון לא יוציא את האלבום האינסטרומנטלי פורץ הדרך שלו וישנה את עולם המוזיקה שלו כפי שאנחנו מכירים אותו, כי השכנה הנבלה שלו התלוננה על רעש הגיטרות שלו בין השעות 16:20 ל22:00 בכל יום (היא לא מבינה שלהפריע לשכנים בדציבלים מוגזמים זה בסדר כי זאת עשייה תרבותית?!).
מצד שני יש את התרחיש המופרך לחלוטין שחארות חסרי התחשבות לא יוכלו למרר יותר את החיים של השכנים שלהם עם רעש בלתי סביר, ולא משנה באיזו שעה הוא מגיע (מנסיון: סאבלימינל בפול-ווליום מחלון במרחק 2 מטר בזמן שמנסים לישון/ללמוד/לעבוד/לראות טלוויזיה הוא מטריד, ולא משנה שהשעה היא לא 14-16). מצד שני זה בטח לא קורה הרבה בארץ, עם ההתחשבות הכללית בזולת והנימוס שיש פה. אגב, דוגמא נאה לישראלי היפה ניתן למצוא בלינק לפייסבוק אליו קישרת, שם יש מבחר קללות מלאות התחשבות וגם הצעה אחת להתנקש בגלעד ארדן.
נראה לי שאני בעד החוק הזה ויש להדגיש, אם מישהו פספס את הנקודה, כי הוא חל על נגינה באופן המפריע לאדם אחר בלבד. שלומי שבן יכול להמשיך לעבוד על האלבום הבא שלו, רק שלא יתנהג כמו ערס קטן בזמן העבודה ויפריע לשכנים.
שבת שלום
בסביבתי (ת"א) גרות מספר משפחות דתיות אשר ממש בעת בה אני כותב שורות אלו, "מנעימות" בזמירות שבת (חלקן אף פחות "מנעימות"). אשר לדאבוני מצליחות להגיע לחלל דירתי ולא ממקור אחד – אתם לא באמת רוצים לדעת איך זה נשמע, זה ממש לא כיף…
יש מצב שהחוק הזה תופס גם לגביהן?
עמרי – אני מציע שתזמין להם משטרה. ככה גם תעצור את הזמירות הבלתי נסבלות, וגם תבאס להם את השבת.
עם התקנות החדשות כל אזרח מן השורה יכול לשסות משטרה בשכנים שלו על כל שטות. למי שעוד לא הבין למה חוק כזה לא יכול להתאים לחברה הישראלית האלימה וחסרת הסובלנות – עמרי הביא את ההסבר האולטימטיבי.
עמרי, קבל ייעוץ משפטי בחינם: לך דפוק להם בדלת ותבקש בנימוס שיורידו ווליום ויסגרו חלון אם אפשר. אל תשכח לאחל להם שבת שלום בצאתך. קוראים לזה שכנות טובה. בהצלחה.
אני חושב שההשוואה לחוקי העישון מאוד במקומה, אם תבדוק את התגובות להצעה ולחוק תראה שהן מגיעות לרוב מאותו המקום – הזכות הבסיסית של האזרח הישראלי להפריע לשכניו בעת ובמקום שיבחר. זה שיתלונן על כך הוא טרדן.
לעניין נגינה ומוסיקאים, אני חושב שזה טוב שזה מעלה את הנושא הזה על סדר היום. אין שום סיבה שמוסיקאי ינגן בביתו. יואילו וישכירו חדר חזרות. לגבי הבניה – נקודה לעניין, גם את הבניה צריך לשפר.
רונה, קרא אתה את התקנות החדשות לפני שאתה מגיב.
אני כבר קראתי.
טל – התעלמת לגמרי מהטענה שלי. לעישון אין שום השלכות חיוביות שצריך להגן עליהן. לרעש ממוזיקה יש. החוק צריך לקחת את זה בחשבון ולמצוא איזון בין שני הערכים.
ובתור מוזיקאי שניגן שנים בבית עד שהוא יכול היה להרשות לעצמו חדרי חזרות אני יכול להגיד לך חד וחלק: אם כל מוזיקאי מתחיל יצטרך לשכור חדר חזרות – לא תהיה פה מוזיקה. זה פשוט לא יקרה, כי לא יהיו לכך תנאי מינימום הכרחיים. אם אין לך בעיה עם האופציה הזו, אז הויכוח הסתיים.
(אגב, אם למדינה בא להפנות את כל כספי קנסות הרעש לסבסוד חדרי חזרות למוזיקאים, אני לא אתנגד. אבל זה כבר רעיון בונה מידי אני מניח)
אין לי התנגדות לכך שהכספים יופנו לחדרי חזרות, נשמע לי גם כמו רעיון מוצלח.
הדימיון בין חוק הרעש לחוק העישון הוא ההתעקשות של אנשים לזכותם לעשות מה שמתחשק להם בהתעלם מכך שזה מהווה מטרד לסביבה. במקרה של רעש עוד מגדילים לעשות וטוענים שזה פוגע בתרבות…
ובכן, גם עשן וגם רעש הם מפגעים סביבתיים. אני לא מתכוון דווקא לרעש של מוסיקאים. רעש פוגע בבריאות.
זה בעיני דיון עקרוני על הגבול בין חופש הפרט לזכות הפרט לשקט/בריאות/אי הטרדה.
מה שבטוח זה שכרגע יש העדפה ברורה מאוד לחופש הפרט להפריע וזו אחת הבעיות המשמעותיות בחברה הישראלית, ואני לא חושב שזו הגזמה. לא פלא שההצעה הזו מעוררת כל כך הרבה רעש (בחירת מילים לא מקרית) וטוב שכך. הגיע הזמן שהנושא הזה ידובר.
חותמת על כל מילה של טל, ומזכירה שגם רעש סביבתי, בדומה לעישון פאסיבי, גורר איתו נזק גופני (ונפשי).
איך הגענו ממפוחי עלים לכלי נגינה?
אם להתאמן בגיטרה בבית זה פשע – אני גאה להיות פושעת. אני לא זוכרת זמן שבו לא היו לי שכנים שמנגנים, ומעולם לא העליתי על דעתי להתלונן עליהם. גם על הגרועים שבהם. מפוחי עלים הם אכן מטרד סביבתי, אבל אני רוצה לראות מה יגרום ביטול אזעקות הרכב, והאם משטרת ישראל, שבטח תוטרד בעקבות כל רחש בדירת השכנים, תוכל לסייע לכל אלה שרכבם הלא מוגן נפרץ ונגנב. ובחזרה לכלי הנגינה – לעולם לא אפסיק לעודד אנשים לפתח את כשרונם המוסיקלי. מעניין לאן זה יגיע, והאם נראה את האקורדיוניסט שיושב ברחוב ומנעים את זמנם של העוברים והשבים מובל למעצר. ביום שזה יקרה – אדע לבטח שמדינת ישראל אכן מתנגדת לתרבות מכל סוג. בדמיוני אני רואה פקחים משחרים לטרף מחוץ לקונסרבטוריון העירוני ולבתי הספר למוסיקה, ומעניקים דו"חות ללא הרף. בושה וחרפה.
שאני אקרא לך לוזרבוי ?
כל פעם שאני רואה תגובה בוורוד (או סגול שכזה) אני מוצא שם מטווח תגובות שלך לכל מי שטיפ טיפה לא הסכים איתך.
הדיון פה נחמד, ובוודאי לסופר תגובות שכמוך. הרי בלוגר=הומוטקסטואל.
אז שוב, הדיון פה נראה לי מיותר , וכן, חרטטני.
קורה.
קורא.
קורע.
עליך לקבל את זה וכן קבל סמיילי. 🙂
(אני מכיר את הטריק הפלורליסטי הזה)
חוק לפיתרון הבעיות שמפריעות לגלעד ארדן
מסכן הבנאדם הוא מפחד ממציאות
בוא נשים אותו בבית אבות ונפתור חצי מהבעיות שמסתבר שמפריעות לישראל כרגע
אז ככה- קודם כל התנצלות- טועים טעיתי… טל הוא שם יוניסקס… ומרוב קנטרנות שהבעת כאן, הנחתי שאתה בחורה. מתנצלת…
זה לא מוזר לי שאנשים מהשורה לא מבינים את התנגדות המוסיקאים לחוק הזה, אבל כפי שכבר ציינתי, אני עדיין מקווה שלא רק מוסיקאים יתנגדו. חישבו על זה רגע, טל, אביטל ושאר התומכים הנלהבים בהשתקתינו, מה יקרה אם אני (לגביכם-"אדם אחר") רק מתוך נקמנות קרה על משפטים כמו "שישכרו להם חדרי חזרות"… אשלח אליכם את המשטרה בכל פעם שתשימו לכם דיסק או חלילה תפעילו את הטלוויזיה, הרי שיקול הדעת בידיים שלי, הרעש מפריע לאדם אחר. ואפשר להמשיך ולהמשיך בדוגמאות המופרכות.
תודה על העצות ואם יותר לי-אתם, משלמים על מנת להגיע למקום עבודתכים? גם ככה מוסיקאים צעירים ואולי גם ותיקים יותר,מתפרנסים בקושי…וחיים על הרצון ליצור… ומשלמים, על אולפנים, מפיקים, יח"צ, מעצבים, צלמים, נגנים ועוד ועוד…, אז באמת תודה שחשבתם עלינו והגעתם עם פיתרון-שיכרו חדר חזרות, בכיף אני אומרת. אתם תשלמו עבורו? מוזר לי שאנשים לא מבינים עד כמה לא הגיונית ובילתי נסבלת התקנה הזאת, לא כמוסיקאית. כאדם קורא, שפשוט נכשל בהבנת הנקרא- לא הבנתי עדיין מיהוא אותו אדם אחר, ואיך אנשים מסכימים שע"פי דעתו הלא אובייקטיבית יישק דבר.
אמנם אני לא משפטן, אבל נדמה לי שעל ידי ניסיון אכיפה (מגוחך, ברור) של הזכות לרעש נפגות כאן זכויות אזרח אחרות, ואני מאמין גם שמרחיקי לכת יטענו, אולי אפילו בצדק, כי מדובר בפגיעעה בחופש הביטוי, שכן נגינה היא אמנות ואמנות היא ביטוי עצמי, להבדיל מנאמר, זמזום מפוחי העלים. אני גם לא אתפלא שבלשכת השר ימהרו לנפנף בטוקבקים אוהדים של תומכי החוק למיניהם, והם יסתמכו עליהם בכדי לקבל לגיטימציה לכאורה לחוק, למרות הנזק שבו. ככה דברים עובדים היום.
לו המדינה הייתה מציעה תחליף לזכות שהיא שוללת מאדם (ובתכלס, אין באמת תחליף הגון לשלילת החופש והזכויות הבסיסיות שלך) היא הייתה מקימה חדרי חזרות חינמיים ומרווחים בכל מתנ"ס ותחת כל עץ רענן או מממנת פסטיבלי מוזיקה במתחמים מסודרים ומושקעים בכדי להראות שהיא מנסה לדאוג לחלופה הוגנת לפעילויות במקומות כמו הבלום בר של פעם (וגם לזה אין תחליף), אבל מה לעשות, הרבבה יותר קל לומר לאנשים לסתום את הפה ולכבות את המגבר, ואולי על הדרך לתקוע להם גם קנס במקום לשרת את הציבור באמת.
איזה משוגע. אני באופן אישי אכנס לכלא ולא אשלם קנסות על נגינה.
אוי, רונה, רונה.
"התומכים הנלהבים בהשתקתנו"? מי זה "השתקתנו"? יש פה צד שרוצה להשתיק וצד שחושש לזכותו לפצות פה? מחנה האור והמוזיקה מול ציר השע? על מה את מדברת? הרי החוק חל עלייך, כמוזיקאית-בהגדרה-עצמית, ועליי, כחובבת מוזיקה, כאחד. אין פה אף צד שרוצה להשתיק את הצד האחר. זאת תפיסה רומנטית אבל גם די ילדותית.
בכל מקרה, חשבי על זה רגע-
גם היום את יכולה להזמין משטרה על מאה ואחד דברים שקריים שתרצי לבדות מליבך. גם היום זו דרך מקובלת להטריד שכנים שנואים, ואני אפילו מכירה מישהו שהשותפה שלו לדירה עשתה לו את זה. החוק החדש (להזכירך- הרחבה של החוק הקודם למניעת רעש סביבתי) לא ישנה את זה, רק יאפשר לך לדרוש שקט בשעות נוספות של היממה. מי שרצה להטריד אותך קודם בעזרת תלונות שווא יוכל לעשות את זה גם עכשיו. מצד שני, את לא תוכלי להתעלל בשכנייך בחסות "השעה אינה 14:00-16:00".
בכל מקרה, ממש כפי שהיה עד עכשיו, השוטר שיגיע למקום הוא זה שיקבע אם הרעש סביר או לא. מנסיון- במקרה של תלונת שווא לא יקרה לך כלום, הוא יזהיר את השכן מלהזמין אותו שוב. במקרה שאת אכן מפריעה לשכנים שלך- כנראה שתקבלי אזהרה.
ושוב, להזכירך, כי הנקודה הזאת מתפספסת- לא מדובר בכל נגינה שהיא, אלא כזאת שיוצרת מטרד ורעש לא סביר. את יכולה לנגן כמה שתרצי, רק אל תהיי חראית והתחשבי בשכנייך.
אגב, איפה את חיה בדיוק? ברור שאני משלמת כדי להגיע לעבודה. כרטיסייה לרכבת עולה 150 ש"ח ל-12 נסיעות.
כל הכבוד לגלעד ארדן.התיאור של החוק כפי שהוא מופיע כאן מטופש, ילדותי ודמגוגי. נימאס מכל ערס קטן שעושה רעש!
אביטל- גם אני משלמת על נסיעות. את משלמת על עצם הזכות לעבוד? כי לשלם על חדר חזרות זה כמו שתשלמי לבוס שלך בשביל להגיע לעבודה מבחינתי… בתגובתך לצערי את מוכיחה שאו שלא קראת את התקנות או שלא קראת אותי או שפשוט לא הקשבת/לא הבנת… שיקול הדעת לפי החוק החדש הוא בידי "אדם אחר" ומכאן- אינו אובייקטיבי. אני גרה בעיר. יש לי שכנים. אם הם יבקשו שאוריד ווליום- אוריד. אבל להיות נתונה 24 שעות ביממה לחסדיו של "אדם אחר" זו תקנה לא דמוקרטית וכפי שאמרתי בפוסט הראשון שלי פוגעת גם בחופש הביטוי שלצערנו אין בארץ שום חקיקה שתגן עליו (להבדיל מאותן מדינות נאורות שהוזכרו פה), אני שמחה שהבנת שזה אומר שגם לך כמאזינה אפשר להציק עם שוטרים וקנסות עפ"י שיקול דעתו של השכן שלך (אדם אחר). בחוק הישן, היו תקנות כמו שעות אבל גם רמת דציבלים שנחשבת לרעש מטריד. אם רוצים לשנות את זה, להגביל את רמת הדציבלים לרמה נמוכה יותר, מתוך התחשבות,אני לא אתנגד. אבל אם החוק נכנס לי לבית, ונקבע בפרמטרים סובייקטיביים, כאן מתחילה הבעיה.
לא כמוסיקאית, כאדם. כמכורה לטלוויזיה, כמישהי שלפעמים אוהבת לצעוק בבית (נגיד בסקס או במריבה עם בת הזוג), כמישהי שיודעת שהשקט שהחוק הזה רוצה להשיג אינו אנושי ולא מתאים למדינות בנות תרבות.
נשאלת השאלה האם אנחנו כאלה….
לא אני או את. לא אני ואת במלחמה אחת נגד השניה חלילה, אני די בטוחה שלי ולך היה המון על מה לדבר אם היינו יושבות לקפה… אלא נגד אלו שמחפשים פה שקט מוחלט, ומודדים רעש בחקיקה דמוקרטית בצורה סובייקטיבית ולא מדידה
רונה-
קראתי את החוק, גם את החדש וגם את הקודם, ומה לעשות- לא מסכימה איתך.
הנה העובדות- בהתאם לחוק הקודם, גם אם היית מזמינה שוטר אל השכנים שלך, הוא לא היה מגיע עם מכשיר למדידת הדציבלים שהשכן שלך משמיע לתוך חדר השינה שלך. הוא היה מגיע למקום, מחליט אם הרעש סביר לדעתו או לא, ומזהיר אותך או את השכן בהתאם. מעולם לא היה וגם עכשיו לא יהיה מצב שבו השכן שלך קובע אם הרעש שאת עושה סביר או לא, והמשטרה הייתה קופצת לדום לפקודתו וקונסת אותך בלי לבדוק. תמיד ישנו שיקול דעת של אדם חיצוני (כלומר שוטר) לגבי מהו רעש ומה לא. לא זה השינוי בחוק החדש. השינוי הוא רק לגבי השעות והאופן בו אסור לעשות את הרעש הזה (כלומר תופס עכשיו יותר שעות ביום וכולל גם נגינה וכיו"ב).
מבטיחה לך גם שאדם סביר, כמוני וכמוך, לא יתלונן על רעש סטנדרטי של טלוויזיה בווליום חזק מדי, מריבה אקראית או משגל מוצלח של שכניו. כולנו חוטאים בזה לפעמים, כולנו סובלים מזה מהשכנים לפעמים, וכולנו מבינים שזה חלק מהמחיר של לחיות במדינה צפופה למדי. שוב- החוק לא ישנה את זה. הוא כן בא לטפל באותם אנשים לא סבירים שמאמללים וממררים את חיי שכניהם באופן עקבי, אלה שאי אפשר לבקש מהם התחשבות אלא יש צורך להפעיל את החוק נגדם. אני שמחה שלא יצא לך להתקל באנשים כאלה, אבל אני מבטיחה לך שהם קיימים ושיש צורך בהגנה מפניהם.
ובואי נסגור כבר את מטאפורת ה"לשלם עבור עבודה" הזאת- אני לא משלמת לבוס שלי "בשביל לעבוד" כי אני שכירה. עצמאים אכן משלמים על "זכותם לעבוד", החל משכירת משרד וכלה בתשלומים שוטפים לספקים, ציוד משרדי וכו'. כמוזיקאית את נחשבת עצמאית, ולכן נאלצת לשלם על חדרי חזרות וציוד נלווה. את יכולה לדאוג לקבל החזרי מס על חלק מההוצאות, אגב, אבל את לא יכולה להלין שאין לך בוס לגלגל עליו את ההוצאות האלה, כמו אצל שכירים. באופן כזה מוזיקאים אינם שונים מכל עצמאי בשוק.
התפתח פה דיון על הנושא ואני שמח על כך.
רונה, באת להתנצל ויצאת, איך לומר, מוסיפה חטא על פשע. חשבת שאני בחורה כי התגובה נקראה לך קנטרנית? ואת זה את אומרת בתור בחורה? נו, שוין.
בינתיים אקרא את שאר התגובות ואם יהיה לי מה להוסיף אגיב אח"כ.
אביטל, תודה על התגובה שהספקתי בינתיים לקרוא.
טל – גם אני שמח על הדיון כאן ועל טענות הנגד שאתה ואחרים מעלים, זה מכין אותי נהדר לראיון הקצרצר שיהיה לי (כנראה) מחר בערוץ 10…
כתבת "מה שבטוח זה שכרגע יש העדפה ברורה מאוד לחופש הפרט להפריע". בוא נניח שאתה צודק, ושכרגע כל הכוח נמצא אצל המוזיקאי. האם הפתרון לכך הוא להעביר את כל הכוח אל השכן? זה אבסורד, לא מכבים אש עם אש.
הפתרון הוא לקבוע תקנות חכמות שיוצרים מערכת איזונים בין הצדדים שממנה אף אחד לא יהיה באמת מרוצה. המוזיקאים יוגבלו קצת, השכן יאלץ לשמוע קצת מוזיקה גם כשלא בא לו, וגלעד ארדן יתכופף קצת אבל יוכל להתגאות בהעלמת מפוחי העלים מחיינו.
אביטל – כתבת שהתקנות יאפשרו לדרוש שקט בשעות נוספות של היממה. אבל בואי נעצור ונחשוב רגע: באילו שעות של היממה יש בכלל שקט? יש סדר ציבורי מסויים שהחברה והאבולוציה יצרו, והסדר הזה אומר שביום אנו ערים ובלילה ישנים. פועל יוצא של זה הוא שביום עושים רעש ובלילה לא, כי בני אדם מייצרים מידה מסויימת של רעש כשהם ערים, מה לעשות. אנחנו יצורים חיים. רק במנזר חיים בלי רעש.
אז נכון שהרעש צריך להיות מוגבל, שצריך להתחשב, שלא צריך להיות חרא – אבל היי, זה לא מה שהחוק אמר בכל מקרה עד עכשיו? זה כן.
החוק החדש לא ייצור סביבה שקטה יותר. מכוניות ימשיכו לסוע באיזורי מגורים, ילדים ימשיכו לשחק בחוץ, נגריות מחוץ לחלון שלי בדרום תל אביב ימשיכו לנסר גם ב-5 אחה"צ. מה שישתנה זה שאם אני ארים גיטרה, לשכן שלי תהיה זכות להזמין לי משטרה. זה לא מצמצם רעש – זה מגביל מוזיקאים באופן ספציפי.
דבר שני, כתבת "במקרה שאת אכן מפריעה לשכנים שלך- כנראה שתקבלי אזהרה", ובלי משים כבר שיפרת את התקנות פלאים: אם התקנות יוגדרו עפ"י הפרעה ל*שכנים* ולא ל*שכן*, הן כבר יכללו מדד טיפה יותר טוב למה זה רעש סביבתי.
צריך לחוקק חוק נגד הרעש שכל ה"מחוקקים האלה " מייצרים בכנסת אין תרבות דיבור אין דרך ארץ אין כבוד. תתחילו לטפל באגזוזים של התחבורה הציבורית שאני בטוח שמייצרים כמה דציבלים יותר מדי, כמה שדות תעופה בלב שכונות אזרחיות וכמה מתקני ספורט/אצטדיונים שממוקמים גם ליד בנינים של אנשים שמחפשים לנוח בשבת והם לאו דוקא דתיים ועוד ועוד ועוד…… רעש ביתי סביר? שאלה יהיו הצרות שלנו.
עומד לי על קצה הלשון להגיד "במקום שבו ישרפו ספרים ישרפו בני אדם".
במקום להתעסק בכמה מדינת ישראל רועשת לעומת אירופה רצוי שיקדיש חבר הכנסת ארדן קצת יותר תשומת לב להבחנה המושגית שלו. מדינה שקוראת למוזיקה שלה "רעש" היא מדינה שתאסור את הנשמות של אנשי התרבות שלה ותרסק אותי.
לזרבוי- אני שמחה לשמוע על הראיון, אתה נקרא לי כאיש טוב "לייצג" אותנו.
אביטל-אני שמחה לשמוע את דעתך כשהיא מנוסחת בצורה שבהירה לי, כנראה שבענין הזה לא נסכים… סבלתי משכנים רועשים בחיי, סבלתי גם משכנים קנטרנים. בין הגברת המגבלה הקימת בחוק לחמורה יותר ובין 24 שעות ביממה בהן גנינה עשויה להתפס כבילתי חוקית, יש פער, על הקיצוניות -אני אמשיך למחות ולהאבק נגדה.
טל- כן, כן… בתור בחורה אמרתי את זה. קצת הומור ואף הומור עצמי עוד לא הזיקו לאף אחד- נסה את זה פעם… מקסימום תצחק.
ואסיים בציטוט: "כתבו עליו בעיתון הרבה דברים
הוא בכלל לא ידע שהוא כזה"
שבוע כיפי לכולם
אי, אי, הכאוס שהולך להיווצר מהחוק הזה כל כך משעשע. והרי דוגמא קטנה:
א' הוא מתופף צעיר ונמרץ השומר על התקנות הרגילות (לא מתופף בין 2-4 ובלילה, ומשתדל לתופף בשקט ולהנאתו).
ב' הוא שכן רגזן שלא אוהב לשמוע תופים ורק מחפש איך לתפוס את א'.
עכשיו נניח שהחוק החדש נכנס לתוקף.
שמח וטוב לב, השכן הרגזן ב' מתלונן על א' שמפריע לו. היאח, הידד! הקונדסון א' קיבל קנס ולא מעז לתופף שוב. מאושר פונה השכן ב' לצפות בתוכנית האהובה עליו, אך ראו מה זה! א' המבואס לא נשאר חייב והתלונן שרעשי הטלויזיה של ב' מפריעים לו!
מגוחך? בהחלט. בידיוני? לא כל כך.
רוצה להבהיר שטל מתגובה מספר 72 איננו הטל שהגיב קודם (אני), למרות שזה מן הסתם ברור.
[…] נושאים שפוגעים במוזיקה הישראלית המקורית הזו מדי פעם, כמו זה). הוא גם כתב בעבר ב"תרבות מעריב" וברחבי […]
רונה, קראתי שוב את המשפט המדובר והוא לא נקרא לי ככתוב בצורה הומוריסטית, אבל אולי יש דברים שלא עוברים טוב בכתב.
ולעניין, חוץ ממה שאביטל אמרה, הרעיון כאן הוא לא "להשתיק" אף אחד ובטח שלא מוסיקאים, אלא לדאוג לסביבת מגורים סבירה בכל שעות היום. אין שום סיבה שאדם יצטרך להקשיב למוסיקה ששכנו שומע או לתוכנית הטלויזיה או הרדיו האהובה על שכנו. הרעיון בחוק הזה הוא התחשבות. אם אדם בחר להיות מוסיקאי או נגר, האופציה לעבוד מהבית פשוט לא צריכה להיות קיימת (בהנחה שמדובר ברעש בלתי סביר, כמובן).
את צודקת שצריך למצוא פתרון למוסיקאים, אבל לא על חשבון הסובבים אותם. אתם פשוט נובחים על העץ הלא נכון…
מיותר לציין שלשכן שרוצה לשמוע טלויזיה בווליום לא הגיוני או מוסיקה שמתחשק לו להשמיע לשכניו אין צורך למצוא פתרון, אלא פשוט לעבוד על שינוי תודעתי שיגרום לכולנו להבין שזה לא בסדר.
טל– עם השורה התחתונה שלך אני מסכים ב-100%. אתה בטוח שחקיקה, ועוד חקיקה כל כך מרושלת ופרוצה כפי שהיא נעשתה במקרה שלפנינו, היא הפתרון?
תשמע, יתכן שניתן להציע הצעה משופרת, ואשמח לשמוע נקודות שלדעתך ישפרו, אבל זו בהחלט יכולה להיות התחלה של דרך שתוביל לשינוי התודעתי המיוחל (בין השאר דרך דיונים שנוצרים עכשיו, כמו זה למשל) ולעיתים הדרך לשינוי תודעתי עוברת דרך חקיקה…
שערוריה, היו לא תהיה, גלעד ארדן מחרים התרבות של מדינת הקופים.
לזרבוי- אתה צודק, אין שקט באף שעה משעות היממה. אבל החוק גם לא מדבר על שקט מוחלט- אין איסור גורף על נגינה, אלא על שקט יחסי- איסור על נגינה באופן שמפריע. איסור כזה קיים גם בתחומים אחרים- אם כבר הזכרת מכוניות, אז מותר לנסוע אבל אסור לצפור בתחומי העיר אלא אם מדובר במקרה חירום.
והחוק לא מגביל מוזיקאים ספציפית, הוא מתייחס לגורמי הרעש הנפוצים בסביבת מגורים- אזעקות רכב, מפוחי עלים, מכשירי רדיו/טלוויזיה וכלי נגינה. מה לעשות שכלי נגינה הם גורם מרעיש מעצם הגדרתם?
ושוב, מזכירה לך ולכולם- אם השכן שלך יזמין משטרה על זה שהרמת גיטרה- לא יקרה לך כלום. מצד שני, אם אתה מרים גיטרה, את המגבר ל-11, פותח את החלון שנמצא 2 מטר מהחלון שלו ולא נענה לבקשות שלו להנמיך/לשים אוזניות- כן, מגיע לך שיקנסו את התחת נטול ההתחשבות שלך. מוזיקאי מוזיקאי, אבל גם לשכן שלך מגיעה איכות חיים.
החוק לא נשמע מציאותי או בר אכיפה. למרות זאת, אין להתעלם ממנו או לזלזל בו (וטוב שכך לא נעשה). לא קשה לראות כי הצעות החוק האלה באו במסגרת יחסי ציבור של השר גלעד ארדן. הדבר אינו אלא בזבוז טהור של זמן ושל כספו של משלם המיסים. צריך לרשום זאת כנקודה לרעתו ולא להבליג, (זהירות! קלישאה בדרך) אך מנגד יש לפקוח את עינינו ולרשום את נקודותיהם של האחרים…הבעיה היא שהעם מחזיר לשלטון את אלו שרק הזיקו לו- לולש היה הדבר כך היינו במקום אחר. או שעם ישראל טיפש, או שיש לו זיכרון קצר, ואני מעדיף לבחור באפשרות השניה. (זהירות! קלישאה שניה בדרך) כידוע, עונשם של האדישים הוא שלטונם של הרשעים. וסליחה שגלשתי לנושא לא קשור…
למצדדים בחוק!
ראשית, בואו נסגור מעכשיו את הקונסרבטוריונים ונשלח את המורים הפרטיים למוסיקה ללשכות התעסוקה. אולי גם כדאי שחנויות המוסיקה יחפשו לעצמן תחליף. כי איך בדיוק ילד שלומר לנגן על כינור או על כל כלי אחר אמור להתאמן? לימודי מוסיקה מצריכים שעות רבות של אימונים. לא כל הילדים גדלים למשפחות עשירות שיכולות לממן חדר אקוסטי בבית, וסביר להניח שאף הורה לא ירצה/יאפשר לילד שלו להתאמן את אותן שעות ארוכות במקום כלשהו מחוץ לבית. אז נכון שלא כל השכנים חובבי כינורות או קרנות יער, אבל אפשר להעלות פתרונות יצירתיים יותר מאשר לאסור נגינה כזו. להערכתי, ברגע שחוק שכזה יעבור (ואני מייחלת בכל מאודי שלא) גם שכנים שקודם לכן לא חשבו להתלונן ישבו לכל ילד כזה על הווריד כי מעכשיו יש להם זכות לכך (אנחנו הישראלים הרי אוהבים לנצל זכויות). ולא, קרן יער אי אפשר לחבר לחשמל, למקרה שמישהו פה תהה. איזה הורה ירשום את ילדו לחוג נגינה, ואיזה קונסרבטוריון יוכל להתקיים עם חוק כזה?
שנית, ברור לכולנו שלעניין הזה יש השלכה חד משמעית על הצביון התרבותי העתידי שלנו. אם ילדינו לא ילמדו נגינה ולא יפתחו את הצדדים המוסיקליים שלהם מי בדיוק יאכלס את הפקולטות למוסיקה? מי ייצג את ישראל בתחרויות מוסיקליות ברחבי העולם? מי יאכלס את האולמות המציגים אופרות וקונצרטים? אולי כדאי לסגור את השלטר גם לכל אלה כבר מעכשיו, למנוע מהם מראש את פרפורי הגסיסה האיטיים והכואבים. אה, ושכחתי: על מי נבזבז סמסים ב"כוכב נולד"???
שלישית, בעידן בו חלק גדול (מדי) מהעולם של הנוער, ובכלל, מתקיים מעל מסכי המחשב, עשייה מוסיקלית היא ברכה שאין כמוה (כמוה גם קריאה למשל, באותה מידה בדיוק).
רביעית וחמישית, על ההיבט של הסלמת סכסוכי שכנים כתוצאה מחוק שכזה, ועל בזבוז משאבי המשטרה באכיפת החוק (תמונה הזויה לכשלעצמה כשמנסים לדמיין אותה) כבר דיברו פה מספיק, אני מצטרפת.
נ.ב. אני מנגנת בעצמי וגם בסביבתי ישנם אנשים שמנגנים ומשמיעים מוסיקה, לא תמיד בשעות ובווליומים שמתאימים לי, לא תמיד בכלים ובסגנונות שבאים לי טוב באוזן, אבל זה מה יש, אנחנו לא חיים בואקום. כשחיים בין אנשים מתפשרים, בדיוק כמו שעושים עם שכן שמשפץ את הדירה שלו כבר חודשיים, או עם אמא טריה שהתינוק שלה בוכה יום ולילה, או עם זוג שעושה מה שעושה בקולי קולות ומביא את הסעיף. אם לא היה מתאים לי הייתי עוברת לגור במדבר.
*בנושא המפוחים אני תומכת ממספר סיבות, נושא האזעקות אף הוא בעייתי. בקיצור, החוק הזה מצריך דיון מקדים רציני. אני לא בטוחה שלח"כים שלנו יש זמן/רצון/מוטיבציה/השלימו את החסר… לדיון שכזה.
מקווה לטוב.
נוי-
אכן, לא כדאי להסתמך על הזיכרון הקצר של הציבור האוויל שנוהה אחרי כל קבוצת פייסבוק מטופשת ושוכח בדרך כמה עובדות. אז למען הזיכרון הקולקטיבי, הנה עוד כמה ממעלליו של גלעד ארדן-
הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים
הצעת חוק מיחזור אריזות
הצעת חוק הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (עידוד עיקור וסירוס כלבים וחתולים)
הצעת חוק שימור הרי ירושלים
הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון- הסדרת הפיקוח על עמלות הבנקים והגבלתן)
הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות במוסדות אקדמיים, במכינות קדם-אקדמיות ובמוסדות להכשרה מקצועית)
הצעת חוק הגבלת מספר תלמידים בכיתות לימוד
הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – עידוד התחרות בתחום ההפקות המקומיות)
הצעת חוק הלוואות לשכר לימוד (תיקון – הלוואות לסטודנטים לתואר שני)
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים)
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פסילה בשל עבירה שגרמה למותו של אדם)
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי למעסיק שעובדיו משרתים במילואים)
הצעת חוק המוזיאונים (תיקון – פטור מדמי כניסה לקטינים)
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החזר כספי במזומן בשל החזרת טובין)
ועוד כהנה חקיקות חברתיות וירוקות בעיקרן שזיכו אותו באות "הגלובוס הירוק" 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה" ובתואר "איש העשור במאבק בתאונות הדרכים" מעמותת אור ירוק.
רשמי לפנייך.
מוזיקאית מאוכזבת- לגמרי לא הבנת את החוק. קונסרבטוריונים וחדרי חזרות הם נהנים ענקיים מהחוק הזה כיוון שהם פתרון מצוין לאימון נגינה באופן שלא מפריע לשכנים.
מוסיקאית, רציתי לכתוב אך אביטל כתבה בדיוק מה שהתכוונתי.
לגבי מה שכתבת על ואקום וכשחיים בין אנשים אז מתפשרים, זה ניסיון מעניין להפוך את הטיעון על ראשו. נכון, כשחיים בין אנשים מתפשרים ומתחשבים וזה מה שלפי ההרגשה שלי כרגע כל כך חסר כאן. כשאדם רוצה לשמוע מוסיקה בקולי קולות, הוא צריך לזכור שאינו חי בואקום כנ"ל לגבי טלויזיה וכו'. לצערנו אנשים לא זוכרים את זה מספיק ולכן טוב שיהיה מה שיזכיר.
גלעד ארדן היה היחיד מבין החבר'ה שבכיתה י' עוד לא הצליח את הסולו של STAIRWAY TO HEAVEN…
שם זה התחיל…
זיהום רעש הוא תופעה שלא מקבלת התייחסות נאותה.
זיהום רעש זה כשאתם יושבים בבית ושומעים ברקע זמזום של המכוניות העוברות באופן תדיר ברחוב שאינכם מסוגלים אפילו לראות מבעד לבתים. בלילה בד"כ אפשר להבדיל בין המכוניות העוברות, ביום זה עשוי להשמע יותר כמו רעש רקע מהקלטה גרועה.
יש עוד הרבה דברים שגורמים לזיהום רעש. רעש כמעט בלתי פוסק, ברמות ווליום שונות, שאנחנו נאלצים להתרגל להתעלם ממנו.
ההתרגלות אל הרעש הזה היא בעיה. ההתרגלות היא שינוי בווליום הממוצע שאנחנו מגדירים כנשמע, והתעלמות מווליום שבעבר שמענו בסדר ועכשיו הוא נמוך מדי.
תכל'ס, מדובר בהנמכת הרגישות לרמות ווליום שונות.
כיוון שהממוצע עולה, רמת הווליום שאנחנו משתמשים בה כדי שישמעו אותנו עולה. למשל מדברים בקול רם יותר, מה שגם שוחק את הקול. בדיוק כמו שכשיוצאים מבר עם מוזיקה (שנוטה להיות חזקה מדי), פתאום אפשר לדבר חלש יותר והשקט כל כך חזק.
וזה גורם לעוד דברים כמו צפירות מכוניות חזקות ובלתי פוסקות, טלוויזיות ומוזיקה בווליום גבוה, כלבים שנובחים חזק יותר.
הווליום של הכל עולה על מנת שנשמע מבעד לרעש המאפיל. הווליום החדש חזק מדי, פוגע, ובנוסף הופך בעצמו לרעש.
אין לי מושג בזה, אבל אני משוכנע שזיהום רעש גם מגביר עצבנות.
הבעיה היא פחות אנשים ספציפיים שעושים רעש ומפריעים לאנשים ספציפיים אחרים.
הבעיה היא שהחברה כולה רועשת, כי החברה כולה רועשת.
השר ארדן מעלה בעיה אמיתית, יש יותר מדי רעש. השר ממשיך ומקשר זאת לבעיה אמיתית אחרת, החברה בה אנו חיים נוטה לא להתחשב בזולת וזאת בתום מלא ובלי לשים לב.
בעיית הרעש לא תיפתר על ידי איומים בדו"חות, כי איננה נובעת מאנשים ספציפיים בעלי זדון.
בעיית החברה הבלתי מתחשבת לא תיפתר על ידי חוק שולי.
השר ארדן מדגדג בעיות אמיתיות, אבל לא קולע. התחושה של התנקלות לקבוצה מוגדרת היא בהחלט חרטטנית, למרות שסביר כי פועל יוצא של חוק מעין זה יהיה התנקלות בין השאר לקבוצה זאת.
ההקבלה לחוק נגד עישון אמנם מקוממת (עישון פוגע, זה מוכח, לא?) אבל לא חסרת בסיס. שתיהן נובעות ממודעות החברה לבעיה סביבתית, שתיהן מנסות לטפל בבעיה באופן מינורי ביותר, שתיהן משתמשות בטיפול המינורי על מנת לחתום את הנושא בלי לתת מספיק דין לגבי הגורמים העיקריים לבעיה.
אביטל, לחלוטין הבנתי את התקנות ואף טרחתי לקרוא אותן. התייחסתי לנקודה שהעלית בכבר תגובתי: הורים לילדים קטנים לא ישושו לכך שהילדודוס יבלו את שעות האימון הנדרשות מחוץ לבית, לעיתים 6-8 שעות. תוסיפי את זה לשעות הלימוד והילד איננו בבית כלל.
עוד דוגמאות למטרדי רעש קיימים שעוברים על החוק הנוכחי (וחוקים נוספים), אך למרות זאת לא נאכפים:
1. רעש מטוסים בין השעות 5:30 בבוקר ועד 2:00 בלילה. אולי בפעם הבאה אני אפנה את המשטרה לנתב"ג או לבית שר התחבורה, שיבקשו מהם להחליש.
2. אמל"ח לגיל הרך (או בשמם המקובל-נפצים) המתחילים להשמע עוד מלפני שנכנס אדר. בפעמים מספר הפיצוץ גרם להדף שהרעיד את שמשות הבית והפעיל הזעקות של 10 מכוניות.
3. נסיעת טרקטורונים ברחוב הצר והחד-סיטרי בליל שישי, לפעמים נגד התנועה, לפעמים אף על המדרכה.
מי שחושב שאני מגזים מוזמן להגיע לאזור בית הורי ברח' שער ציון בחולון.
ולמי שפיספס הנקודה היא – קודם תנו למשטרה לטפל בבעיות קיימות לפני שמרחיבים את החוק בצורה לא פרופורציונאלית.
למגיב שלפני: תקרא את התקנות, הן דווקא כן מתייחסות לנפצים.
מוסיקאית מאוכזבת – אני חושב שלא הבנת אותי
המטוסים, הנפצים והטרקטורונים עוברים גם היום על התקנות למניעת רעש, ועל חוקים הרבה יותר משמעותיים כמו איסור מכירת חומרי נפץ לאדם שלא מוסמך בשימוש בו, ונסיעת טרקטורון על כביש, וכמובן על המדרכה תוך סיכון חיי אדם.
דעתי היא שהחוק החדש, במקום להיות תיקון של החוק הישן והלא מאוזן, הוא הרחבה שלו. התוצאה לדעתי תהיה ריבוי תלונות, ולא הפחתת מפגעים.
לעומת רבים אחרים, אני לא חושב שמר ארדן הוא שורש כל רע (ר' פעולתיו במסגרת המשרד להגנת הסביבה). הוא פשוט חושב (כיאה למשפטן) שהדרך הנכונה לפתור כל בעיה היא באמצעות עירוב של המחוקק, המשטרה ובתי המשפט בכל אספקט של החיים. כאן אני חולק עליו וחושב שצריך לתת לפרט זכות בחירה כל עוד הוא לא מזיק לסובבים, ויצירת איזון עדין ומגוון אפשרויות במקרה של התנגשות בין החופש של אנשים שונים.
היום בבוקר חשבתי על כולכם. התומכים/המתנגדים/העוסקים בשטות החדשה שיצאה מפיו של ארדן.
מה זה בוקר, 6 וחצי! עכשיו, אני יודעת שיש אנשים שבשעה הזאת הם כבר אחרי מקלחת באוטו בדרך לעבודה… בשבילי 6 וחצי זה אמצע הלילה. אז מה עשיתי ערה בשעה כזאת? הקשבתי לצפצופי ה"אני עושה רוורס" של משאית הזבל… וחשבתי עליכם. הציפצופים האלו אגב- הם "רעש מזדמן" ולכן חוקיים לחלוטין, על אף היותם מטרד רציני בשעות לא הגיוניות. אני מנגנת או אחי הקטן מתאמן… איננו מזדמנים… אני מבינה לחלוטין שאין שום כוונה להיטפל ל"אוכלוסיה מסוימת" כפי שנכתב כאן, אבל הדרך לגיהנום כמו שאמרו כבר לפני רצופה כוונות טובות… וכפי שנכתב באותו הפוסט- הפועל היוצא של הכוונה הטובה הזאת, הוא היטפלות לקהילה שמתעקשת על תרבות במציאות חסרת תרבות
הידד!
מר ארדן, ישנת טוב הלילה?
מה? אני לא יודע אם לבכות או לצחוק?
במקום שבני הנוער יתבטאו באלימות מין וסמים רובם מתבטאים דרך המוסיקה וגם את זה עכשיו המדינה שלנו רוצה להרוס?! מי לעזאזל חשב על החוק המטופש הלא-דמוקרטי, חסר משמעות וחסר הטעם הזה?!?
ברור שיש גבולות לעוצמת הנגינה השעות והאיזור מגורים
, אבל הלו??!? זה מוסיקה! מ-ו-ס-י-ק-ה הדרך הכי טובה לבטא את עצמך…
מאוכזב קשות מהמדינה, פשוט לראות ולהתבייש.
איזה כותרת טיפשית.. מדינת ישראל נגד מוסיקה צ'קרסית ? אולי מדינת ישראל נגד יללות ה"קולולו" ? רגע.. אולי כדאי לשנות את הכותרת ל "הנה אנחנו מנסים להסביר את עמדתנו בכותרת טיפשית שיכולה לעצבן ילדים בני 12 שלא קוראים כלום חוץ מכותרות".
לכל המתחסדים למינהם , לא מדובר על מוסיקה ישראלית אלא שלוות הנפש של התושבים בארץ הצפופה והרועשת שלנו. אם אנשים כבר שחכו להתחשב בזולת ולא למרר להם את החיים ע"י רעש איום (מותר לי להפציץ מוזיקה , שכולם יסבלו, יאלללא! ) , אז טוב שהמדינה דואגת לזה. ויפה שעה אחת קודם. מי שבאמת חשוב לו לתופף או להשמיע את קובי פרץ מול החלון של השכנה בפול ווליום ובאסים , שיתקין מיגון אקוסטי ויקרע לעצמו את האוזניים ויתחרש. אותי זה לא מעניין . העיקר שיהייה פה שקט סוף סוף… לילה טוב ושקט לכולם.
אביטל – אני מסכים איתך. אבל שימי לב שהתקנות לא דומות לדיעה שלך בשום צורה – הן חמורות ממנה פי מיליון. הכל תלוי באיך מנוסח החוק, על מה הוא שם דגש ואיך הוא מיושם. בהצעה הנוכחית הכל עקום.
רובין – אם באת להתלהם, אני מציע לך לעבור לוואלה או Ynet. אם באת להתדיין, אני מציע שתקרא גם את הפוסט ואת התגובות ולא רק את הכותרת ורק אז תגיב. כי בינתיים, היחיד שעושה פה רעש סביבתי ולא מתחשב בסובביו זה אתה.
כולם – תודה על הדיון המרתק עד כה.
היום דיברתי בתוכנית הבוקר של ערוץ 10 על הנושא, והעליתי את הראיון לכאן בפוסט חדש. עקב ריבוי התגובות בפוסט כאן אני מציע שנעביר את המשך הדיון לשם.
[…] ארדן הינן לא פחות מפרטנליזם מטומטם. על פי התקנות לא רק שתאסר נגינת מוסיקה, מה שיהווה סכנה ליצירה הישראלית אלא ש"לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה, […]
[…] ארדן הינן לא פחות מפרטנליזם מטומטם. על פי התקנות לא רק שתאסר נגינת מוסיקה, מה שיהווה סכנה ליצירה הישראלית אלא ש"לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה, […]
[…] בקרב. אחרי שקראתי את פוסט הקריאה לדגל של נדב לזר, התחלתי לכתוב פוסט זועם ביותר, ועמדתי לקרוא לצבא […]
[…] הפנים על הפנים (חוק הנאמנות, גירוש העובדים הזרים, הצעת החוק להגבלת רעש שתודה לאל ששונתה, ועוד […]