אייטיז בפאב
הכל התחיל בטעות דפוס: לפני כמה שבועות, כשעברתי על לוח ההופעות של "TimeOut", הופתעתי לגלות להקה שהיה לה מספיק אומץ, חוצפה ו\או תמימות להופיע בתל אביב 3 פעמים באותו השבוע, ועוד כשאחת ההופעות היא בחינם. הפרובוקציה עבדה: מיד הבטחתי לעצמי לבדוק בהקדם מי הם "Zoopub"
האלה, שיש להם קהל ל-3 הופעות ברצף אבל הצליחו לחמוק מתחת לרדאר שלי. בדיקה מעמיקה יותר גילתה שאחת מההופעות הומצאה ע"י "TimeOut" (פאדיחה שהם עושים כמעט מידי שבוע, אגב), וש-"Zoopub" מופיעים "רק" פעמיים. אבל הבטחות צריך לקיים.
וכך מצאתי את עצמי בפטיפון ביום שישי האחרון. הערב נפתח עם מופע חימום של "הביצים", שהדבר היחיד שיש לי לומר עליהם זה שהם להקת Pאנק-פופ. כדי להכין חביתה צריך לשבור כמה ביצים, אבל אני משתדל שלא לקטול להקות חדשות באופן מוגזם, כי אני מאמין שכל אחד יכול להשתפר (טוב, אולי חוץ מזאב נחמה).
"Zoopub" התגלו כלהקה חובבת אייטיז, במובן הטוב של הביטוי (כן, יש כזה), ומאחר ויחד עם "נערי פוסטר"
החמודים שראיתי לא מזמן הם יוצרים גל אייטיז קטן, אין לי אלא לתהות ואף לתמוה: האם האייטיז חוזרים? שוב?!
עומר ליכטנשטיין, הסולן, שגם ניגן בגיטרה ובקלידים, הוציא מהארון את כל השטיקים היובל-בנאיים, כולל משקפי השמש, ה-ר' המתגלגלת וכמובן הקולות המוזרים: "wow"' "whoa", "yeah", "woo". ונדמה לי שמאז שלמדתי בכיתה א' את האות החמישית באלפבי"ת העברי, לא שמעתי כל כך הרבה פעמים את הקריאה ""הֵיי!" בזמן כה קצר. כנראה שבאייטיז עלו על משהו מעניין, כי הקריאות האלו באמת שידרגו את ההופעה. לרגע יכולתי לדמיין שאני בפינגוווין המיתולוגי, בהופעה של להקה חדשה ובועטת בשם "משינה ורמייה" (אותה להקה שעם השנים קיצצה את ה"ורמייה" משמה ואת ה"בועטת" מתיאורה והפכה למלכת המיינסטרים הישראלי).
ההתחלה הייתה מעט איטית, אך מרגע שליכטנשטיין החל להשתחרר (מבגדיו), ההופעה החלה לזרום. חברי הלהקה, נגנים מוכשרים מאוד בפני עצמם, השאירו לו את הבמה, והוא ניצל אותה היטב, אך לא הסתפק בה וגם ירד לרקוד עם הקהל מידי פעם. אחד הדברים שתופסים את האוזן בלהקה הוא הקול הורסטילי שלו, שלרגע הזכיר את סמי בירנבך בעומק ובקדרות שלו, ואז בשניה הפך למלוכלך וג'מייקני כמו אצל Shaggy.
דבר אחד שכן צרם לי בהופעה הוא סדר השירים. מנסיון אני יודע שזה עניין של ניסוי וטעייה, ובהופעה הספציפית הזו הייתה בעיקר טעייה. "Zoopub" פתחו עם שירים חלשים יחסית, ושמרו את השירים המעניינים יותר לסוף ההופעה. לדוגמא, "Take It All", הקטע הכי טוב שלהם ממה שיצא לי להכיר (תקשיבו במייספייס. עכשיו), היה הקטע האחרון בהופעה, וכדי להגיע אליו היינו צריכים לעבור גם כמה שירים בינוניים יותר. זה בערך כמו לפתוח מהדורת חדשות עם התחזית ולסיים עם האולימפיאדה. גם הערבוב של שירים בעברית עם שירים באנגלית גרמו לכמה הרמות גבה (לפחות שתיים), אבל אולי זה משהו שאפשר להתרגל אליו.
כל להקה שיש לה את המילה "פאב" בשם אוטומטית גורמת לי לחבב אותה. אבל בלי שום קשר, "Zoopub" היא להקה מצויינת וכיפית.
תגיות: zoopub, אייטיז, ביצים, נערי פוסטר, סטליסט

יום א, 17.8.08, 11:39 
