יש כבר 17 תגובות, יא אללה:

• 1
  הגר מב"י says:

  4.4.10 בשעה 10:49

  ניסיתי לחשוב על משהו ונראה כאילו אני לעולם לא מתפשרת
• 2
  שירה says:

  4.4.10 בשעה 11:06

  כל החיים זאת פשרה כואבת… אבל למרות כל הפשרות שעשיתי בחיי אף פעם לא הרגשתי שהפסדתי משו בגדול.
  נאמר מגרונה של צמחונית ותיקה (:
• 3
  מתן שיינר says:

  4.4.10 בשעה 12:13

  הפשרה הכואבת של התקופה האחרונה:
  אוקטובר 2009. האינדינגב שכה ציפיתי לו (אחרי שב2008 לא היו לי כרטיסים והייתי נתון לחסדי הבמה האקוסטית ואנשים שיצאו ונתנו לי את הצמידים שלהם) מתקרב בצעדי ענק ויש לי כבר כרטיסים מוזמנים. שניים.

  אז הגיע לו אחד מחבריי הטובים ומודיע שהוא מארגן מסיבת גיוס בדיוק על השישי של האינדינגב. מכיוון שהפשרה המתבקשת של להגיע לאינדינגב בשבת לא הייתה אפשרית מסיבות לוגיסטיות התלבטתי עד הרגע האחרון עד שהחלטתי להפסיד כמה הופעות שבטוח היו מעולות, אווירה מדהימה ואנשים יפים לטובת הפגנת חברות, מוזיקה ירודה ואנשים לא פחות יפים 🙂

  ואם לוותר על מוזיקה טובה בשביל חברים זאת לא פשרה, באמת שאני לא יודע מה כן פשרה בשביל חובבי אינדי…
• 4
  ינון says:

  4.4.10 בשעה 12:20

  פשרה: לעזוב את ערב ההפתעה של העונג מיד אחרי ההופעה של הפשרות לטובת טיפול בבת זוג קצת מתעלפת 🙂
• 5
  סילביה באמפר says:

  4.4.10 בשעה 17:50

  פשרה כואבת למדי, כמעט כמו אפנדציט נתלש-
  לוותר על ערב ההפתעה של העונג (ניחשתצי שזו רונה! באמא'שלי!)
  עקב עומס יתר בעבודה וריבים עם הבוס. פוי.
• 6
  ליאור says:

  4.4.10 בשעה 18:14

  נתפשר עליהם. תביא כרטיס.
• 7
  דניאל נודלמן says:

  4.4.10 בשעה 19:38

  אני חושב שיש לתת ציינס למוזיקה ישראלית תן כרטיס
• 8
  מיכל says:

  4.4.10 בשעה 20:05

  שלום לכולם,

  הפשרה הכואבת ביותר שנאלצתי לעשות לאחרונה הייתה וויתור על מסיבה מלאה בחברים יקרים שלא ראיתי שנים לטובת התעלפות חסרת אונים (או יש יאמרו, פטירה בטרם עת) לצורך השלמת שעות שינה חיוניות לאחר תקופת מה של עוררות יתר ועבודת יתר. או במלים אחרות: all awake and no sleep makes michal go something something

  אכן פשרה כואבת.

  אנא התחשבו במצבי וספקו לי את הכרטיס היקר, עיניכם הרואות, אין הזקוק לו יותר ממני.
• 9
  עינת שאול says:

  4.4.10 בשעה 20:23

  אינני נוטה להתפשר בחיי, חיים רק פעם אחת!

  אבל השבוע התפשרתי על טיול חביב עם חברה במדבר לטובת עוד 7 ימים עצלים בדרום ת"א – אם גבע אלון, מסיבות הפתעה באוזן בר, דו צביקרב בצהרים ורועיריקוהמדליבנד הן פשרות… אז שכחו מזה… יש הקרבות בחיים… 🙂

  תנו לי את הגראנד פינלה – במיוחד עכשיו שהורידו את העמוד 😉
• 10
  עלמה says:

  4.4.10 בשעה 22:23

  כבר שבוע שאני מתפשרת על פיתות מופשרות, אלוהים אדירים, שיגמר כבר החג הארור הזה.
• 11
  גל בזל says:

  5.4.10 בשעה 3:25

  סיימתי חוזה בדירה הראשונה שגרתי בה והתפשרתי על האנשים שבדירה החדשה שנכנסתי אליה,
  זו היתה הפשרה הכואבת בחיי.

  לפחות אני לומד מטעויות.
• 12
  אורי says:

  5.4.10 בשעה 12:33

  נאלצתי לעשות חג עם המשפחה שלי.
  יש לי משפחה בינונית
• 13
  אנני הול says:

  5.4.10 בשעה 14:04

  התפשרתי על האפיקומן וביקשתי חבילת גוגו'ס.
  בדיעבד יכולתי להשיג יותר, אילו רק ידעתי…
• 14
  קרן הלמר says:

  5.4.10 בשעה 22:48

  נאלצתי להתפשר על חיי בורגנות למען חיי יצירה אמנותית
• 15
  ארז כהן says:

  6.4.10 בשעה 12:33

  אני לא אשכח את היום בו נאלצתי, בשל מחסור חמור בחלב, כסף קטן וכוח נפשי לרדת למכולת, לאכול קורנפלקס עם מים.
  כואב אבל אמתי

  ארז
• 16
  מרדכי says:

  6.4.10 בשעה 20:52

  החג הזה בין ההתלבטות לא לאכול כלום או לאכול מצות התפשרתי על הרבה תפוחי אדמה …:)
• 17
  לזרבוי says:

  6.4.10 בשעה 21:15

  וואו, המון משתתפים הפעם! איזו שמחה.
  הזוכים הם רועי וגיל.